מורן רוט מתגעגע למגרש, לכדורסל. הכוכב הישראלי שזכה באליפות ההיסטורית עם חולון (2008), ואחר כך עם גביע המדינה עם מכבי (2013), פרש לפני 3 שנים ממשחק פעיל והחליט להמשיך בקריירת אימון: "באמת יש צומת אחרי שאתה משחק כדורסל: האם להמשיך להיות חלק מהענף או עשית מספיק אחרי שהשקעת הרבה שנים? - והתלבטתי מה אני רוצה", אומר רוט בראיון למצב הרוח. "אימנתי 'בקטנה' שחקן אחד או שניים לבדוק אם אני מתחבר לזה – והרגשתי שזה שלי".
רוט פתח לפני 4 חודשים את 'המרכז לפיתוח שחקני כדורסל בישראל', בעיקר מתוך ניסיון עבר שלו: "הייתי שחקן נערים ונוער מהמובילים לארץ, והמעבר לבוגרים היה מאוד לא פשוט. התחלתי ברמות נמוכות והייתי צריך לפלס את עצמי וזה השאיר לי צלקת. יש לי זיכרון מאוד חזק במעבר מנוער לבוגרים. כשסיימתי נוער במכבי תל אביב אף אחד לא ספר אותי. שם זה היכה בי, להיות מישהו עבור הצעירים, לפתוח מקום שיהיה בית לשחקן, מישהו שיראה אותו, להתייעץ איתו ושיכווין. אני מתחבר לזה מאוד, לדעת כמה אני משפיע על כל שחקן וזה עושה טוב להעביר את הידע שלי ואת כל היכולות והניסיון ומה שצברתי ביחד ולנסות להשפיע על שחקנים אחרים, לשפר אותם ולמקסם את היכולות שלהם. נשארה לי התשוקה לכדורסל והשחקנים שאיתי חווים את זה ברמה הכי גבוהה: אני מתאמן איתם, משחק איתם, ושומר על כושר כיד להיות הכי חד שאני יכול".
המרכז לפיתוח רק התחיל וכבר יש עשרות שנרשמו: "במיוחד עכשיו בקיץ, יש ממש טירוף כל יום. האימונים נערכים בקבוצות קטנות ויש יחס אישי לכל שחקן: מגילאי 13 ועד שחקנים בוגרים בליגה הלאומית".
איזה שחקנים אתה מחפש? אתה מאמן דווקא כאלו עם כישרון?
"אני אוהב לעבוד דווקא עם דרג ביניים ולאו דווקא עם 'כוכבים', איתם אפשר לעבוד והם רואים מעצמם שיפור ענק: איך שהם הגיעו למה שהם הופכים אחרי. ככה הם יכולים לגשר על הפער מול שחקנים שנולדו עם כישרון, גובה ונתונים פיזיים שהם בדרך כלל מולדים. סיגנון האימון שלי הוא בצורה ייחודית: אני עובד הרבה על הצד המנטאלי, להכיר את הגוף, לעשות כמה פעולות בבת אחת. אני מציב הרבה אתגרים לשחקן עם הרבה מעמסות על המוח ועל הגוף. הרבה שילוב עם הכוח. המטרה היא שיסיים הרבה יותר חד, יותר יעיל וחושב מהר יותר".
אני חילוני אבל שומר על השבת
בינתיים המרכז לפיתוח קיים רק 4 חודשים במתכונת של 5-10 אימונים. כל שחקן מקבל אפליקציה עם לו"ז מסודר של כל סוגי האימונים: משליטה בכדור, תנועות רגליים ועד חדירות לסל. לקראת השנה הבאה מקווה רוט לפתוח מפגשים קבועים של אימון של פעם בשבוע. פרט לשחקן דתי אחד מההתיישבות, עוד לא הגיעו שחקנים מהמגזר למרכז הפיתוח, מה שמעלה את השאלה:
האם הדת היא מחסום לשחקן כדורסל?
"אני לא חושב. זה לא כמו כדורגל. המשחקים בכדורסל לא מתקיימים בשבת, ובדרך כלל ברוב הקבוצות שהייתי שמרו על השבת והאימונים כמעט תמיד התקיימו במוצאי שבת או בשישי מוקדם בצהריים. במועדונים הגדולים אין שחקנים דתיים, אבל שמרנו על השבת והחגים וככה היה כמעט תמיד בכל הקבוצות והמועדונים".
רוט מספר על ההחלטה שלו שלא לאמן בשבת: "ההורים של הילדים שאני מאמן מעדיפים שיהיו אימונים בשבת כי זה יום חופש, אבל אני לא מאמן בשבת, ואם אני מאמן ביום שישי - אז רק עד 1-2 בצהריים. אני לא מאמן בשבת כדי לשמור על השבת ועל המשפחה שתהיה ביחד. אני שומר על המסורת. אני אמנם חילוני אבל שומר על השבת וארוחות שישי ואפילו מחממים את האוכל הפלטה".
נבחרת ישראל? המקום שלי לא היה מובטח אף פעם
רוט עבר קריירה ארוכה ומרשימה עם לא פחות מ-14 קבוצות, והוא מכיר דבר או שניים על המאבק של הכדורסלן הישראלי בדקות על המגרש.
אז מה המתכונת הנכונה כדי שנראה יותר שחקנים כחול-לבן על המגרש ברמות הגבוהות? "קודם כל שהמאמנים יאמינו בשחקן הישראלי. אם יתנו יותר ביטחון וכבוד – גם המאמנים וגם ההנהלות, כולם ירוויחו מזה, לפני חוקים כמו החוק הרוסי. צריך להביא לשחקנים צעירים את ההזדמנות".
על נבחרת העתודה וזכייתה ההיסטורית בפעם השנייה באליפות אירופה, רוט מפרגן למשחק ההתקפי של הנבחרת הצעירה: "שיחקו כדורסל מדהים., הרבה שנים לא ראיתי כזה. גם ברמות של בוגרים. משחק שוטף, גם בהתקפה וגם בהגנה".
אולם אחרי הפרגון מגיע גם הצד הפחות אופטימי על מקומם של כדורסלנים ישראלים במועדונים הבכירים: "למרות שהם אלופי אירופה, הם יתחילו מלמטה – זה עצוב. אין מה לעשות. הם יצטרכו לעבור הרבה ולאכול הרבה קש כדי שבסופו של דבר יספרו אותם ויתנו להם להיות שחקנים מובילים".
רוט מכיר את המאבק על המגרש מקרוב: "אני עברתי את זה על בשרי. באמת צריך להיות עם אופי והרבה שנים של מאבק. חוץ מהכוכבים הגדולים שסימנו אותם, שלהם יהיה יותר קל – כל השאר, והם הרוב, יצטרכו דקה דקה, חודש חודש, משחק משחק, כל הזמן להילחם עד שבאמת יצברו מעמד. עד אז יש לעבור הרבה דרך".
אם צריך לבחור בקריירה שלך משחק אחד, מה הזיכרון הכי מרגש שלך?
"יש הרבה זיכרונות טובים. הייתה קריירה שלמזלי עם רוב הקבוצות ורוב המקומות הצלחנו, ויש יותר חוויות של הצלחות והמון משחקים טובים. אם צריך לבחור אחד, אז האליפות עם חולון, שבאמת זו אליפות של המדינה אחרי תקופה ארוכה שרק מכבי תל אביב לוקחים, וגם הסל הראשון בגמר היה הסל שלי – שלשה מהפינה אחרי 8 שניות. הקהל של חולון נגד מכבי, היינו אולי 4,000 לעומת 8,000, ולא הרגישו את הקהל של מכבי. אם עוד משחק של זיכרון, אז גם היה משחק עם מכבי ביורוליג שהשאיר בי חותם".
19 משחקים בלבד
למרות שרוט היה שחקן ישראלי בכיר, הוא מיעט לשחק בנבחרת ישראל. בשנת 2014 אף לא התייצב לאימונים ועמד בפני בית הדין של איגוד הכדורסל. למרות קריירה ארוכה הוא שיחק ב-19 משחקים בלבד.
מה קרה שם בנבחרת ישראל? למה היו תקלים?
"לא גדלתי בנבחרות, לא בצעירות, ובגיל 25 זומנתי לנבחרת בפעם הראשונה. צמחתי מלמטה במקומות אחרים, מה שנקרא בדלת האחורית ולא בראשית. כל שנה הייתי בין השחקנים המובילים בליגה, אבל כשזה הגיע לנבחרת, היו תמיד שחקנים עם 'יותר שמות' ממני, ומקום לא מובטח. או שהייתי מנופה או שחקן 12. חוץ מקמפיין אחד ב-2008 עם צביקה שרף שנתן לי הזדמנות והייתי חלק, אבל זה היה רק קיץ אחד. חוץ מזה 7 קייצים רצופים לא. לכן הנבחרת הייתה פחות עבורי".
אתה רואה את אחד הילדים שלך נכנס לקריירה מקצוענית?
"בספק. זה נכון שיהיה לו נקודת התחלה יותר טובה. יש לי חמישה ילדים: 4 בנות, שהגדולה בת 12, ובן בגיל 4. אבל אני לא אדחוף אותם לזה, רק אם זה יבוא מהם. אם זה יבוא ממנו, אני הכי אעזור לו בעולם, אבל זה לא ה'חלום' שלי. ברור שמצד אחד אני חולם לראות אותו משחק כדורסל, אבל רק אם זה יהיה החלום שלו גם".