מצוות ציצית ביסודה באה לשכלל את כח ראייתו של האדם. פעמים רבות התורה עוסקת בכח השמיעה. על האדם לשמוע, להאזין ולהפנים. ומצווה זו מצות ציצית, באה להשלים ולכוון את כח הראיה, שכן אנו מצווים מחד גיסא "ולראיתם אותו וזכרתם את כל מצוותי" ומאידך "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם". כח הראיה משדר לתוככי פנימיותו של האדם עד שאמרו חז"ל: "עינא בליבא תליא".
מן הראוי לציין שעל פי דין אם אין האדם לובש בגד של ארבע כנפות אין הוא חייב בציצית, בכל אופן קבלו על עצמם כלל ישראל לילך באופן קבוע עם ציצית הן מפני שהיא מגינה בשעת פורענות כמובא בגמ' מסכת מנחות דף מ"א עמ' א'. בזמן דאינא רחיתא ענשינן...
סוג הבגד החייב בציצית: למחבר הבגד החייב מדאורייתא, הוא העשוי או מפשתן או מצמר רחלים בלבד, וכל שאר סוגי הבדים חיובם מדרבנן אם יש לבגד ארבע כנפות, אך לשיטת הרמ"א כל סוגי הבדים חיובם מן התורה. (ויש כמה נפ"מ אם חיוב הוא מדרבנן או מדאוריתא).
בגד ניילון שנעשה מנפט בתוספת שאר כימיקלים שאינם לא מן החי ולא מן הצומח, נחלקו הפוסקים האם חייב בציצית, יש מהפוסקים שפוטרים אותה לגמרי מציצית והרבה מן הפוסקים פסקו להלכה שבד הארוג מחוטי ניילון יש לו חיוב בציצית אם יש בו ארבע כנפות, ואכן רבים מקילים ולובשים "ציצית רשת" כפי שהיא נקראת, אך בכל אופן ראוי לילך דווקא עם ציצית מבד, והמהדרים ילכו עם ציצית צמר. בכל אופן כיוון שנסתפקו הפוסקים בדין ציצית רשת, אין לברך עליה בפני עצמה על מצוות ציצית, אלא יברך על טלית גדול ויפטור בכך את הטלית קטן.
לגבי טלית צמר שקשה ללכת עמה בחודשי הקיץ החמים, מצינו שאף גדולי ישראל לא הלכו עמה אלא עם ציצית מבד כותנה וכד' אך חסידים ואנשי מעשה נוהגים לילך עמה קבוע בין בקיץ בין בחורף. ראוי לציין שהחזו"א מנהגו היה כמנהג הגר"א שלא להקפיד על טלית קטן מצמר והיו לובשים ט"ק מכותנה עם ציציות של צמר ורק בטלית גדול היו מקפידים שיהיה מצמר.
בגד העשוי מעור אינו נקרא "בגד" ואינו חייב בציצית אפילו יש לו ארבע כנפות ואינו חייב בציצית אפילו מדרבנן. ומצינו במפורש שהתורה הוציאה בגד מעור מכלל שם של בגד שהרי נאמר (ויקרא י"ג) "בגד או עור".
לגבי צבע בגד הטלית, יש בזה מנהגים שונים, יש שהיו מעטרים טליתם במשי צבוע כחול כהה זכר לתכלת וכן נהגו האשכנזים לילך עם פסים שחורים בטלית זכר לתכלת, והספרדים נוהגים לילך עם טלית שכולה לבנה ללא פסי צבע, לא שחור ולא כחול וכן הורה החיד"א וכתב בעל האור חיים הקדוש על התורה שראוי לילך "אך ורק בבגדי לבן".