העיר חברון, שבמרכזה שוכנים אבות ואמהות האומה, במערת המכפלה, נקראת כך, כיוון שהיא חוברת ומחוברת לירושלים. במשנה במסכת יומא, דף כ"א, מתואר ש'הרואה' אומר להם ברקאי. מתיא בן שמואל אמר: "האיר כל פני המזרח עד שבחברון". וזאת משום שבעבודת כהן גדול במקדש היו דולים זכויות לעבודה במקדש מעיר האבות חברון.
כלל ישראל נוהג להגיע בהמוניו בשבת חיי-שרה, ביום יום ובמועדי השנה להתפלל בכל חלקי המערה על ציון קברי האבות. האם הדבר אפשרי להתפלל וללמוד בסמוך לקברים? בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבלות סימן שפ"ז שנינו: "לא יהלך אדם בתוך ד' אמות של מת ותפילין בראשו, משום לועג לרש, וכן לא יהלך בבית קברות או בסמוך לד' אמות של מת וספר תורה בזרועו ויקרא בו או יתפלל".
לכאורה עולה שאין להיכנס למקום מקורה שמתים בתוכו כדי ללמוד, להתפלל או להיות עטורים בתפילין. אלא שהמחבר סייג דבריו: "אלא אם כן זה נעשה לכבודו של המת". מטעם זה "נהגו ישראל ללמוד ולהתפלל סמוך לקבר צדיקים קדושי עליון, וקוראים בתורה כפי שהמנהג בארץ ישראל, במערת המכפלה, בקבר רחל ובקבר הרשב"י, כיוון שהמקום קדוש ומסוגל לקבלת התפילות, ואין בזה משום לועג לרש, אלא אדרבה: מכבדים אנו בזה את הנפטרים שמאמינים אנו שבזכות צדקותם של יששני עפר ישמע הקב"ה תפילתנו ויעלה לרחמים ולרצון לפני כסא הכבוד" (שו"ת מנחת אליעזר).
היתר נוסף יש לתפילה במערת המכפלה בדברי העמק שאלה להנצי"ב: קבר שעומקו יותר מעשרה טפחים, נחשב כרשות אחרת ואין בזה משום לועג לרש.
שאלה נוספת שעלתה על שולחנם של הפוסקים: האם ניתן להתפלל במערת המכפלה, באולמות אשר משמשים רוב השנה מסגדים, ורק במועדים מיוחדים נפתחים לכלל ישראל (כדוגמת אולם יצחק).
בשו"ת 'מעשה אברהם' כתב: "מיסגד קבוע לתפילתם, שם מצא הסטרא אחרא לנוח, יש להורות לאסור להתפלל שם". וכן כתב האדמו"ר מקלויזנבורג (הרה"ג הלברשטם זצ"ל). בשו"ת ציץ אליעזר השווה את דין מיסגדי הערבים לדין כנסייה של נוצרים, וכמו שלכנסייה אסור להיכנס וכל-שכן שלא להתפלל, הוא הדין במסגד של ערביים.
אך הגר"ע יוסף, בשו"ת יביע אומר, כתב שמותר עקרונית להתפלל במיסגד, כיוון שהערביים תפילתם בייחוד שאין בו דופי, וכן הוא מעיד שגאונים וצדיקים היו מתפללים בתוך המיסגד במערת המכפלה ועד עכשיו יש שם בית כנסת קבוע לתפילה לאחינו תושבי חברון וקרית ארבע, והתיר זאת לכתחילה.
דין נוסף התפתח סביב הביקור במערת המכפלה בחול המועד (שאז נוהג ועד מתיישבי חברון לארגן עליה המונית למערת המכפלה): הכיצד הדבר אפשרי לאחר שנפסק, שאל לו לאדם לבקר בבתי קברות בחול המועד (חוה"מ אסור בהספד ובתענית). ופסק הרה"ג דב ליאור שליט"א בשו"ת 'דבר חברון': "האיסור לעלות על קברים בחול המועד, נובע מהאיסור להיות בעצבות במועד, אך עלייה לקברי אבות לא ממלאת עצבות, אלא כעין עליה להתפלל על קברי צדיקים, ולכן אין בעיה לעלות לקברי אבותינו במועד".
ויהי רצון שנזכה שבזכות אבות יושיע בנים ויביא גואל לבני בניהם.