הגרעין התורני בשדרות ציין השבוע עשרים שנה להקמתו, וזו הזדמנות להזכיר איך הוקם הגרעין, ולתת זכות ראשונים למקימיו. הרב יעקב שטרית היה אברך צעיר בישיבת ההסדר 'אור עציון', כשביום בהיר בשנת 1990 הגיע אליו הרב רחמים נסימי וקרא לו לדגל.
אני רוצה שתעבור ללמוד בכולל בבית שמש, ביקש ממנו נסימי, ותארגן שם קבוצה שתקים בשדרות גרעין חינוכי. שטרית הכיר היטב את נסימי. שניהם גדלו בשדרות וכמו רבים וטובים מבניה נטשו אותה עם בגרותם. הוא גם זכר לו חסד נעורים. בסוף שנות השבעים כיהן נסימי כראש מחלקת החינוך בעיר ובמסגרת זו פעל נמרצות לשלוח את הצעירים הדתיים לישיבות תיכוניות ולאולפנות מחוץ לעיר. הוא הצמיד לצעירים בנות שירות לאומי שהכשירו אותם למבחני הכניסה של הישיבות והאולפנות ועמל לשכנע את ההורים לאפשר לילדיהם לצאת מהבית בגיל צעיר למוסדות עם פנימייה.
מהמחזור של שטרית הצליח נסימי לשלוח שמונה עשר נערים לישיבות תיכוניות. שטרית עצמו יצא מהבית בגיל 13 לפנימייה בישיבה תיכונית בבאר שבע. משם הוא המשיך לישיבת 'מרכז הרב'. כשעבר לישיבת 'אור עציון' עזבו הוריו את שדרות ועברו לתל אביב. הוא לא חשב שיחזור ביום מן הימים לעיירה בה גדל אבל כשנסימי הגיע אליו, הוא התקשה לסרב למשימה.
את אשתו גילה, שהייתה בעבר רכזת סניף בני עקיבא בשדרות, הוא לא היה צריך להתאמץ לשכנע. בסוף השנה עברו בני הזוג לכולל של גרעין 'שעלי תורה' בבית שמש, ויעקב התחיל לגייס אברכים להקמת גרעין בעיר הולדתו. זה לא היה קל. הגרעינים התורניים היו בודדים באותם ימים. זוגות צעירים נהרו בעיקר ליהודה ושומרון או למקומות מבוססים במרכז הארץ. שדרות קלטה אז גל גדול של עולים מברית המועצות ששינה את אופייה, והציבור הדתי לאומי החזק נטש אותה בהדרגה. בסופו של דבר, לאחר שנתיים של מאמצים הצליח שטרית לגייס שש משפחות ומספר רווקים למשימה. בראשית שנת הלימודים תשנ"ד, 1993, עברה הקבוצה לשדרות. עשרים שנה חלפו. היום מונה הגרעין התורני של שדרות מאות משפחות, ישיבת הסדר מהגדולות בארץ, מערכת של מוסדות חינוך, ראש עיר שנמנה על ראשוני הגרעין, ועשייה חברתית ענפה.
לפני שש שנים נפצע נפתלי שטרית, בנו של הרב יעקב שטרית, אנושות, בפיגוע בישיבת 'מרכז הרב'. הוא היה אז בן 14, תלמיד כיתה ט' בישיבה לצעירים. בערב הפיגוע הוא ישב ולמד בספרייה של ישיבת 'מרכז הרב' ונורה על ידי המחבל שנכנס לספרייה. נפתלי פונה לבית החולים כשהוא מדמם במצב קשה ואיבד את הכרתו למשך שמונה ימים. הוא הוגדר הפצוע הקשה ביותר של הפיגוע. במשך למעלה מחצי שנה הוא שהה בבית חולים וגם לאחר שיחרורו נאלץ לעבור שיקום ארוך. בעקבות הפציעה של נפתלי עברה משפחת שטרית להתגורר בירושלים. הרב יעקב שטרית, מנהל בית ספר בשדרות, המשיך לנסוע מידי יום לעבודתו בעיר, אשתו גילה המשיכה בעבודתה כמורה ומרצה באשקלון, והילדים השתלבו במוסדות החינוך התורניים בירושלים. לאחר שלוש שנים כשהסתיימה תקופת השיקום של נפתלי חשבו ההורים להישאר בירושלים, אך ילדיהם סירבו ודרשו לחזור לשדרות.
נפתלי שטרית החלים מפציעתו, חזר לישיבה לצעירים והשלים בה את לימודיו. ביום חמישי שעבר הוא עמד על הבמה באירוע היובל של ישל"ץ, ובכישרון רב ניגן בכינור, יחד עם מוסא ברלין.