המלחמה העלתה את התחושה הציבורית החוצה מחנות פוליטיים, בדבר הצורך בכוחות חדשים. בכל המחנות הפוליטיים יש רבים בעלי עמדות כאלה ואחרות, שהיו מעדיפים לתת את קולם למסגרות פוליטיות אחרות, חדשות, ולא לאלו הקיימות כרגע במערכת. אולם התארגנויות רבות מחוץ למערכת הפוליטית, בעיקר כאשר הן חדשות, מתקשות לפרוץ את מחסום אחוז החסימה.
מלבד הפגיעה הדמוקרטית בייצוג ובזבוז הקולות, אחוז החסימה הגבוה לא מילא אחר אף ציפייה: הוא לא צמצם את מספר הרשימות המתמודדות ולא הפחית את מספר הרשימות הזוכות. ואם השאיפה הייתה שיביא ליציבות, קרה ההיפך הגמור. תקופת אחוז החסימה הגבוה מאז 2015 היא תקופת חוסר היציבות הבולטת ביותר בהיסטוריה הישראלית.
את ההצעה לתקן את הסכם העודפים המוגבל והבעייתי ולהחליפו בברית עודפים בין-מפלגתית הגה פרופ' אבי דיסקין. ברית העודפים נועדה למנוע בזבוז קולות ופגיעה בייצוג. על פי החוק כיום, הסכם עודפים אפשרי רק בין שתי מפלגות, ואם אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה, ההסכם בטל. קולות המפלגה שלא עברה אובדים, וגם הקולות העודפים של המפלגה שעברה לא מנוצלים כראוי.
כך קורה שהתוצאות הסופיות אינן יחסיות, היינו אינן משקפות באופן יחסי מדוייק את התפלגות הקולות בציבור. במקרים מסוימים התוצאה שרירותית ומעוותת לחלוטין את רצון הציבור. ב-1992 היו מעט יותר קולות לגוש הימין, אך התוצאות הסופיות היו גוש חוסם לשמאל שאף הקים ממשלה. באפריל 2019 זה היה בולט ובוטה יותר: לימין היה רוב מכריע, אלא שקולות ימין השקולים ל-5 מנדטים לפחות אבדו בגלל אחוז החסימה.
הברית הבין-מפלגתית תמנע את כל סוגי בזבוז הקולות, תמנע תוצאות המעוותות את רצון הציבור, ותביא להתאמה מקסימלית בין הצבעת הציבור לתוצאות הסופיות.
לברית הבין-מפלגתית שני רכיבים עיקריים: ראשית, ראוי להוריד את אחוז החסימה, שכאמור אינו מעניק דבר ליציבות המערכת; שנית, ניתן להקים ברית לא רק בין שתי מפלגות אלא בין מספר מפלגות, מה שמאפשר לכל המפלגות להשתתף בחלוקת העודפים; ולבסוף, במקרה שאחת או יותר מהמפלגות החתומות על הברית לא עברה את אחוז החסימה, היא אומנם לא תהיה בכנסת, אך קולותיה לא יאבדו לברית. הם יחולקו בין המפלגות בברית העודפים שהצליחו לעבור את אחוז החסימה.
לתיקון המוצע יתרון ברור של מניעת בזבוז קולות ודיוק רב הרבה יותר בייצוג בתוצאות הסופיות. בנוסף, בריתות כאלו מאותתות לבוחרים באופן מעשי, על העדפות שונות של המפלגות, ועל ההזדהות והמחוייבות שלהן לגוש כזה או אחר, שהם היבטים החשובים לשיקולי הבוחרים. מעל לכל, זה יאפשר לכוחות חדשים להתמודד ללא החשש מהחיסרון המובנה של התארגנות חדשה שלא מוכרת מספיק בציבור.
הבוחרים לא יידרשו לשיקולים מתוחכמים ולהצבעות אסטרטגיות הכוללות הערכות האם המפלגה הקרובה לליבם תעבור או לא תעבור את אחוז החסימה. הם יכולים לשים בקלפי את הפתק של המפלגה המייצגת אותם באופן המדוייק ביותר, בידיעה ברורה שגם אם היא לא תעבור את אחוז החסימה, קולם לא ייזרק לפח, אלא יזכה לייצוג דרך הברית הבין-מפלגתית שמפלגתם חתומה עליה.
גם המפלגות היותר גדולות לא תצאנה נפסדות. שכן בתנאים הללו, ניתן יהיה להשאיר את שיטת חישוב העודפים הקיימת שנותנת יתרון מסוים למפלגות הגדולות. הפתרון הזה מועיל לכל המחנות והגושים, חשוב להשגת ייצוגיות מדויקת, ומעל לכל, לכניסת כוחות חדשים למערכת הפוליטית.