ממשלת ימין על מלא היא סלנג חביב ואשליה, גם אם תמיד עדיפה על ממשלת שמאל. הכרנו בעבר את המגבלות על כל ממשלה של המחנה הלאומי. אולם המחאה המופקרת וחסרת האחריות בחלקה, הניחה את הכול בגלוי, על השולחן הציבורי, במלוא העוצמה.
כל ממשלת ימין פועלת מלכתחילה במערכת מבנית המגבילה באופן משמעותי את עצם יכולתה הבסיסית לעצב מדיניות וליישמה. אין הכוונה למגבלות על כוחו של השלטון, הנובעות מהעיקרון הדמוקרטי החשוב של הגבלת שלטון, אלא להגבלות על עצם יכולת התפקוד של הממשלה.
מערכת בינ"ל עויינת. ממשלת ימין על מלא תפעל תמיד במערכת בינ"ל עויינת במיוחד, הרבה יותר מאשר בזמנים של ממשלת שמאל. המגבלה הזאת איננה נובעת רק מפערי עמדות. היא נשענת על לא מעט תדרוכים מהארץ, שבגרסאות הרדיקליות שלהם מוציאים את דיבת ישראל באנגלית. כך, לדוגמה, יכול ראש ממשלה לשעבר, במסגרת המחאה המופקרת, להוציא את דיבת ישראל באנגלית, בחו"ל, תוך תרומה לעלילות הקשורות להר הבית.
דמוניזציה. במקרים רבים ממשלת ימין על מלא לא נחשבת כיריב פוליטי שאיתו יש להתמודד במסגרת כללי משחק מוסכמים. הדמוניזציה שלו מתרחשת כבר כמה דורות, עוד בימי טרום המדינה. הפשיזם משמש לתיאור הימין מאז שנות השלושים ועד מחאת 2023. נמאס כבר לחזור על כל דוגמאות שיח קץ הדמוקרטיה, שהתרחש כאן מאז המהפך ב-1977.
אליטות עוינות. כל ממשלה זקוקה לרמה כזו או אחרת של תמיכת אליטות שונות בהקשרים שונים. ראשונה מבין האליטות היא האליטה המנהלית, שבלעדיה ממשלה לא יכולה ליישם מדיניות. אולם בקרב אליטה זו התרחבה התפיסה שלאנשי הביצוע יש חלק מרכזי לא רק בביצוע נייטרלי כביכול, אלא גם בעיצוב וקביעת מדיניות. פרטים ניתן לקבל בספרה של דינה זילבר 'ביורוקרטיה כפוליטיקה'. דינה דמלכותא דינה זילבר.
במעטפת הכללית של האליטות המצב חמור הרבה יותר. קחו לדוגמה את האקדמיה. משם מגיעה לא פעם תמיכה אקדמית כביכול, מדעית לכאורה, למגוון טיעונים שקריים נגד הימין. מדובר באליטה שתרמה יותר מכל לדימוי שדמוקרטיה מזוהה כביכול עם השמאל ולהיפך. עד שכבר קם מכון מחקר שהעז לצאת נגד המגמה, קהלת, הוא הותקף פיסית שלוש פעמים וזכה לדמוניזציה מוחלטת.
חמור במיוחד מה שאירע באליטה הצבאית. במסגרת המחאה התארגן איום בסרבנות מאורגנת קולקטיבית, סרבנות בדרגה הכי חמורה שניתן לדמיין. האליטה הצבאית הפעילה והלשעברית, שתקה ברובה המכריע במקרה הטוב, ותמכה במפורש בסרבנות במקרה הגרוע יותר. הרמטכ"ל ושר הביטחון הגיבו מאוחר מאוד וחלש מאוד בהשוואה לחומרת המהלך.
האליטה התקשורתית משלימה את המהלך כנשאית של שטיפת המוח. היא העניקה קדימונים חינם אין כסף, האדירה את מספרי המחאה, הכשירה כל חציית גבול, ומעל לכל פמפמה את השקרים הבוטים בדבר 'דיקטטורה', 'ביטול הבחירות'.
הימין צריך לארגן צוותי חשיבה שיתכננו לטווח רחוק מאוד, של שנים רבות. מספר המנדטים, כפי שהתברר, איננו מספיק בלי המעטפת התומכת. יחד עם זאת, במיוחד לאחר שנחצו כל הגבולות במחאת השמאל, חשוב לזכור ולהדגיש שכל ממשלה של המחנה הלאומי, עדיפה על ממשלת שמאל.