"כל שנעשה רחמן על אכזרים", אומר רבי אלעזר במדרש תנחומא, שהפך לקביעה ידועה ומפורסמת, "לסוף נעשה אכזר על הרחמנים". הביטוי כיום משמש לביקורת חריפה על אלה החושבים בטעות שאם רק ירחמו על אלה שאינם ראויים לרחמים הם ישיגו תוצאות טובות הן עבור אותם אכזרים והן עבור החברה.
לאתגר המשילות היבטים רבים ומגוונים, ואחד מהם נוגע לחקיקה, לאכיפה ולענישה. כאן יש לברך את העוסקים במלאכה ולא מרפים ממנה, דוגמת העיתונאי יאיר קראוס (מקור ראשון עד לא מזמן ומהשבוע כתב וואי-נט ידיעות אחרונות בגליל ובגולן). מי שיעקוב אחר עבודתו מאז שומר החומות לפני כשנה וחצי, יגלה תמונה מורכבת. מחד גיסא, שופטים המרחמים על אכזרים ובכך תורמים לאובדן המשילות המחמיר, אך מאידך גיסא סימנים להכרה במציאות החדשה בקרב חלקים מהפרקליטות ובית המשפט העליון.
מדאיג לגלות, לדוגמה, שלפני חצי שנה, כשבעיית הנשק כבר ברורה וידועה לכל, בבית המשפט המחוזי בחיפה הסתפקו בעשרה חודשי מאסר על החזקת נשק שלא כדין. המחלקה הפלילית בפרקליטות ערערה תוך דרישה "להחמיר באופן ניכר בענישתם של מי שביצעו עבירות נשק, בפרט בעת הזו, נוכח היקף וממדי העבירות שהפכו זה מכבר למכת מדינה". קראוס מתאר כיצד אותו שופט במחוזי "נקט בגישה סלחנית ומקלה בתיקים נוספים" הקשורים לנשק בלתי חוקי. לאחרונה ניכר שבית המשפט העליון מפנים בהדרגה את המצב החדש, ומחמיר את הענישה תוך ביקורת על אותם פסקים מקילים.
לפני חצי שנה, כשבעיית הנשק כבר ברורה וידועה לכל, בבית המשפט המחוזי בחיפה הסתפקו בעשרה חודשי מאסר על החזקת נשק שלא כדין
אולם המצב רחוק מאוד מלהתמודד בהצלחה עם המציאות. לדוגמה, אחד ממבצעי הלינץ' בעכו נידון לעשר שנות מאסר, זאת לאחר שהשופט ציין כי "התחרט והתנצל". התמונות שבהן הוא מבצע תנועות מגונות כלפי הצלמים לא בדיוק עלו בקנה אחד עם מי שלכאורה התחרט והתנצל. רק לפני מספר שבועות התעוררה סערה ציבורית בעקבות פסיקה שערורייתית שבה נגזר עונש של חמש שנים בלבד על מי שאנס ילדה בת עשר.
כל הנתונים מצביעים על כך שסוגיית המשילות וההיבטים הרבים הקשורים בה היא המטרידה יותר מכל את החברה הישראלית. בכנס החירום של הפורום לביטחון, משילות והתיישבות, שהתקיים ביום ראשון השבוע, הציגה ד"ר ענת רוט, מנכ"לית הפורום, סקר שממנו עולה כי 77% מהציבור מוטרדים ממצב המשילות והביטחון, יותר מכל סוגיה אחרת.
מסמך הפורום שהוצג, 'ביטחון ומשילות בישראל הגליל והנגב תחילה', חשוב לא רק בתכניו, אלא גם בהרכב המגוון של חותמיו. המסמך מתריע ש"אתגר משילות הפנים הגיע לרמה של איום קיומי", מה שמבטא בוודאי תחושות של רבים. וזהו כנראה גם ההסבר מדוע לא מעט מהבכירים החתומים על המסמך מוכרים או מזוהים במידה כזו או אחרת עם שיוך למרכז ולשמאל הפוליטיים. הללו קוראים באופן ברור ל"שינוי מדיניות האכיפה והחמרת החקיקה והענישה". כשנושא כזה מפסיק להפריד ולהבדיל בין שמאל לימין, זהו סימן ברור לכך שהסוגייה הפכה לקריטית.
המדינה פועלת, כידוע, באמצעות מערכות האכיפה, הפרקליטות ובתי המשפט. הממשלה החדשה העומדת לקום תיבחן ביכולתה להביא ליישומה של מדיניות המפסיקה לרחם על אכזרים.