26 שנות השירות הצבאי הקרבי שלי בסדיר, בקבע ובמילואים היו כקצין בחיל שיריון בצפון. מורשת הקרב עליה גדלתי הורכבה מקרבות השריון ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. זה הפך לחלק מזהותי. ילדי היו מגיל קטן באותם מקומות וטיפסו בהדרכתי על הטנקים הישנים לאורך הקו מול הסורים.
במחשבות הכי פרועות לא הייתי מדמיין שאחד הטנקים יילקח ממקומו לצורך מאבק פוליטי. תא"ל רפי נוי, מלוקחי הטנק מרמת הגולן כדי לבטא את התנגדותו לרפורמה המשפטית, היה מפקד החטיבה שלי במבצע של"ג. קצינים נוספים שנטלו חלק במעשה המכוער הזה מוכרים לכל מי שגדל בשריון בצפון בשנות השבעים והשמונים. במעשה המחפיר הם בעצם אמרו "הטנק זה אני", תרגום של "המדינה זה אני".
בדמוקרטיה מאוד לא מקובל שאדם או קבוצה יאמרו את המיוחס ללואי ה-14, "המדינה זה אני". הדמוקרטיה לא יכולה לסבול אמירה שמשמעותה זיהוי החברה והמדינה עם קבוצה אחת הנהנית מעליונות ועדיפות כביכול על פני קבוצות אחרות.
אולם יש קבוצות המזהות את המדינה רק עם עצמם ועם ערכיהם, תוך זלזול באחרים הנחשבים לנחותים יותר במדרג הציבורי והפוליטי. הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ אמר במפורש ובחוסר מודעות "המדינה זה אנחנו". בדבריו הפכו כל מתנגדי הרפורמה המשפטית ליחידים כביכול היצרנים, העובדים, משלמי המיסים. לעומתם, הפכו תומכי הרפורמה בעיניו לחלק מאותם 'טפילים' שהוא וחבריו נושאים על כתפיהם.
פרופ' אשר כהן כקצין שיריון על הטנק (עומד במרכז) עם חבריו חקו וחזי, גונבים רגע של מנוחה בטנק, רמת הגולן, 1976. מתחת - הטנק שנגנב מתל-סאקי להפגנה נגד הממשלה על המוביל בטרם נעצר. צילומים: מאלבומו של אשר כהן, לוחמי כיפור
לא תמיד זה ייאמר בחוסר מודעות משווע ובמפורש. אפשר גם לומר זאת בעקיפין, במעשים מכוערים ובוטים במיוחד. תא"ל רפי נוי מבין היטב שביום הכיפורים נלחמו ברמת הגולן גם רבים מהתומכים ברפורמה המשפטית. מי כמוהו יודע שהמרחב של רמת גולן הוא מרחב זיכרון לכלל הציבור הישראלי על כל גווניו ושכולם נלחמו בקרבות הקשים. הטנק הניצב שם כחלק מהזיכרון לא שייך רק למתנגדי הרפורמה. הטנק הזה הוא אחד מתוך כמה וכמה טנקים המפוזרים לאורך הקו מול הסורים כחלק מהזיכרון של המלחמה ההיא.
ייתכן שזה לא במודע, אבל תא"ל רפי נוי והקצינים האחרים שהיו שותפים למהלך המכוער מאמינים, עמוק בתוכם, בתפיסה האנטי דמוקרטית "המדינה זה אני". ולכן הטנק הזה, שבכל מהותו שייך למדינה, לציבור, לזיכרון הלאומי, שייך כביכול רק לרפי נוי ולחבריו. בתפיסתם המעוותת, ברור להם שהם, רק הם, יכולים להשתמש בטנק לצרכיהם הפוליטיים. תפיסת "המדינה זה אני", האנטי דמוקרטית, השתקפה כאן באמצעות המסר המזעזע "הטנק זה אני", כאילו הטנק איננו של כולם.
מפקדי לשעבר רפי, היינו על אותם טנקים בדיוק, צנטוריונים, ובשלב מסוים בשל"ג, על הרכס בג'ב ג'נין, לא רחוק מסולטן יעקב, הטנק והנגמ"ש שלך היו ממש קרובים לטנק שלי. אבל אתה יודע, המפקד, מה ההבדל בינינו? שבהתנתקות אפילו לא חשבתי לקחת טנק מרמת הגולן, כי הטנק הזה של כולנו, גם של תומכי ההתנתקות. אבל אתה וחבריך מאמינים שהטנק הוא רק שלכם. אף פעם לא מאוחר להתחרט ולבקש סליחה מכל לוחמי השריון לדורותיהם שבהם פגעתם. הטנק חייב להישאר מחוץ לפוליטיקה. הטנק הוא של כולנו.