מאה אחוזים מבין הקוראים המכירים את דעותַיי, בטוחים שהם הולכים לקרא עוד משהו על החרדים הלאומיים, על עוד ויכוח עם החרד"לים שלנו, מהציונות הדתית. אז זהו, שלא. הפעם נתמקד בחרד"לים שמנגד: החרדים הדמוקרטים הליברלים.
תחת הלחץ החרד"לי, בוטל אירוע 'מרימים לכיפור', שהיה מיועד להתקיים בכיכר רבין. הלחץ לביטולו נשען על הטענה להדרת נשים באירוע. חשוב להדגיש, שלא מדובר באירוע ציבורי ממלכתי של אחת הרשויות הציבוריות, אלא באירוע פרטי. הוא אמנם אמור היה להתקיים במקום ציבורי בעל משמעות סמלית, אך עדיין זהו אירוע פרטי.
עמיתי פרופ' עוז אלמוג כתב בספרו 'פרידה משרוליק', על 'דת הדמוקרטיה'. הוא מראה שכל המושגים המיוחסים לדת ולדתיים נמצאים באותה דת דמוקרטית: פולחנים, טקסים, מיתוסים, אמונות, מיסיון המפיץ את הבשורה באמצעי התקשורת, ואפילו אדמו"רים.
החרד"לים, אותם חרדים דמוקרטים ליברלים, שהביאו לביטול האירוע הפרטי, הם חלק מתופעה גוברת, במיוחד באירופה. ג'קי לוי העניק לה כינוי מבריק: 'חראם אל-ליברל'. בהשאלה מהשלטים המוכרים לנו בשכונות חרדיות, הוא תיאר שלט מדומיין בכניסה לשכונה חילונית: 'אנא, אל תעברי בשכונתנו בלבוש צנוע מדי'.
השוויצרים, לדוגמה, הכריעו במשאל עם, לאסור על הקמת צריחים מעל למסגדים. הם אינם אנטי מוסלמים יותר מאחרים. בארצם פחות מחמישה אחוזים מוסלמים, ורובם מבוסניה. במשאל עם אחר קבעו, שלא לגרש מהגרים זרים, אפילו אם נתפסו בעבירות קלות. אז מה קרה להם? האירוע המפורסם ביותר הוא הוויכוח על הבורקיני בצרפת, שבעיניים ליברליות אמיתיות, בוודאי דתיות, נראה רע מאוד. לאסור באופן חוקי על אישה שלא ללבוש בגד ים צנוע? להכריח שתתפשט?
ביטול האירוע בכיכר רבין בגלל היעדר נשים שרות, גרר ביקורת חריפה גם של אנשי האגף הליברלי בציונות הדתית. היו שהדגישו, שעבורם שירת נשים לא מהווה בעיה הלכתית. מנקודת מבט ליברלית, לא דתית, אכן לא יעלה על הדעת שאירוע פרטי המאורגן על ידי דתיים לא יתקיים כמו שהם היו רוצים שיתקיים. זאת, יש להדגיש, להבדיל מאירועים ציבוריים, רשמיים וממלכתיים, שפונים לציבור הרחב, ההטרוגני בהשקפותיו, מה שמחייב התחשבות בכלל הציבור.
השבוע פורסמה פקודת השילוב הראוי והשירות המשותף בצה"ל. הפקודה מהלכת בזהירות בין הטיפות: בין הרב-תרבותיות לממלכתיות. בין הדרישות של קבוצות ומגזרים, שליברליות אמיתית צריכה להתחשב בהן, לבין שאיפת הלכידות והאחדות החשובה לא פחות. היו שמיהרו לתאר זאת כהמשך המלחמה של צה"ל בדתיים. לפני שממהרים לבקר את הפקודות החדשות, כדאי לחרד"לי הציונות הדתית, לזכור שמעבר לפינה, במרחב הציבורי, ממתינים חרד"לים חילונים, עם תגובת נגד. שתהיה שנה טובה לכל החרד"לים, וכמובן לרוב הדומם והגדול שביניהם. מי ייתן והשנה הבאה תהיה שנת הרוב, שיעמיד במקומם את החרד"לים מכל גווני עם ישראל.