כבר תקופה ארוכה שאנו מתפללים: 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.
בהמשך לטור של השבוע שעבר, שבו דובר על הניגודים החשובים שאנו חווים בעולם שלנו, אנו רואים בגשם, המסמל באופן כל כך ברור את החיים - שני רבדים נוספים: רוחניות וגשמיות.
עבורי, משמעות המילים 'משיב הרוח' זו הרוחניות. ו'מוריד הגשם' זו הגשמיות.
ברובד של הרוחניות, צריך כל הזמן להתפלל להצליח לשמר אותה, ולהשיב אותה למקומות הגבוהים אליהם היא שייכת. ברובד של 'משיב הרוח', עלינו כל הזמן לעבוד על הנפש במטרה להתקדם, להתעלות. לשאוף להגיע להבנת העולם והמציאות. המהות. המטרה שלשמה אנחנו כאן.
ומצד שני קיים רובד הגשמיות - 'מוריד הגשם'. עלינו להפוך חלומות למציאות. להתפלל שנצליח לעשות ולפעול בעולם, באופן שבו נוכל גם לפרנס את המשפחה שלנו, להצליח בחיים בדברים הגשמיים, אך חשוב יותר מהכל - שנצליח לעשות מעשים טובים בעולם. להוסיף טוב גשמי.
יש משהו כל כך אמיתי בין שני הרבדים האלה של העבודה על הרוחניות: מחד גיסא, העמקה בדרכיו הנסתרות של הקב"ה והתנהלותו בעולם מחד; ומאידך, העבודה הגשמית, בניית מפעל חיים ארצי.
כולנו שואפים בחיינו למצוא את האיזון הנכון.
עלינו לדעת שעל מנת להצליח בכך, עלינו לעבוד עבודה יומיומית. כשאנחנו קמים לעבודה בבוקר, אנחנו יוצאים לשתי עבודות. העבודה ה'רגילה', הגשמית שלנו, אך גם לעבודה הרוחנית שלנו. רובד הרוח הוא קריטי, לעבוד על הנפש שלנו. לא לשפוט אנשים. להכיל אנשים ששונים מאיתנו. לא להיות אנוכיים ולחשוב שכל השכל והצדק נמצאים אצלנו. יש הרבה עבודה בתחום הרוח. ברגע שהנפש שלנו תהיה במקום שלם, שלומד ומתעמק ברוחניות, כך גם העבודה הגשמית שלנו בעולם, תהיה משמעותית וחזקה יותר.
לא נרגיש שזו העבודה שלנו, כי זו תהיה כבר שליחות. חלק ממהות חיינו.
השילוב הזה הוא קשה, אך אפשרי. ברגע שנגיע לאיזון הנכון, נגיע לעולם מתוקן. עולם הנותן מקום לנפש בריאה בגוף בריא - כזה שמחבר בין הרבדים ומלא ברצון אמיתי להיות מתוקן, נקי וטהור במישור הגשמי, וגם במישור הרוחני. עולם שיש בו גם 'משיב הרוח' וגם 'מוריד הגשם'.
השבוע יחול יום ההולדת ה-30 לאחי שלומי ז"ל. שלימוד זה יהיה לזיכרו ועילוי נשמתו.