חג סוכות ממש בפתח, ואנחנו מתרגשים ומחכים.
לכאורה ההתרגשות והשמחה האלו לא ברורים כל כך. בחג הזה אנו מצווים לצאת לשבוע מן הבתים, מאזור הנוחות המוּכר, כדי לחיות בסוכה, שהיא בית ארעי. ועל כך אנחנו מצווים להיות בשמחה.
אני מרגישה שהמעבר לבית ארעי באחד החגים המציינים את פתיחת השנה, מהווה בעצם עוד הכנה לקראת השנה החדשה.
בשנה הזו, כמו בכל שנה, סביר להניח שנחווה מעברים למציאויות חיים חדשות ומשתנות, שלעיתים ישנו גם את חיינו ואותנו. אם זה שינוי עבודה, מעבר דירה, אנשים שונים שנכיר, ולצערנו גם אנשים שכדרך העולם כבר לא יהיו חלק מחיינו. אנו ארעיים בעולם הזה. וכך גם נראה וייראה כל יום בחיינו. חג סוכות מזכיר לנו, שהכל ארעי ומשתנה, אבל מלמד אותנו איך להסתכל אחרת על מציאות ארעית. אנו מצווים ללמוד, איך להיכנס לארעיות שבסוכה ביחד עם ארבעת המינים, המסמלים אנשים שדומים לנו יחד עם אלו השונים מאיתנו בתכלית - ולשמוח! פשוט לבטוח ב-ה'.
ביהדות ממליכים את הקב"ה וקוראים 'שמע ישראל', דווקא כאשר העיניים מכוסות ואיננו רואים מה קורה מסביב. דווקא כאשר אנו חווים את אי הוודאות והקשיים של המציאות הארעית, אנו מצווים לשמור על השמחה והביטחון שלנו בה'.
כי השמחה היא, בסוף, מקור הכוח להתמודד. כמו שליאל גדעוני ז"ל היה אומר: "תחייך, כי חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך".
אנו מתחילים את השנה בארעיות גדולה. הממשלה ארעית והמזרח התיכון כולו במתח וערבוביה. ובתוך כל זה מרגיש לי שזו משמעות הציווי לצאת לסוכה. לא רק להתכונן למציאות ארעית ולהתמודד איתה, אלא גם לדעת שאנחנו מצווים לשמוח בה ולבטוח בהקב"ה.
שינויים לפעמים מפחידים. ברגע הראשון נשמעים לנו נוראיים ולא באים בחשבון. אבל כמו שהמחשבה לצאת ולגור בסוכה שבוע, בלי מזגן, בלי קורת גג אמיתית, בעת תחילת הגשמים - נשמעת הזויה, ומצד שני מלמדת אותנו לחוות את זה בצורה טובה וליהנות מכל רגע, לקשט את הסוכה ולשיר בחג - כך אנו מצווים להסתכל על החיים.
יהי רצון שנשמח כולנו ושניכנס לשנה שתהיה טובה באמת. עם כל הארעיות שבה. מאחלת לנו שנשמח מהסיבות הטובות ביותר, אבל גם כאשר המציאות משתנה וארעית.
חג שמח!