יציאת מצרים שלי - פרוייקט מיוחד

הערב, בליל הסדר, נגיד כולנו בהגדה של פסח את המשפט "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". לאחר חודשים של סערה ושל פילוג, נסב כולנו כאיש אחד בליל הסדר, ונקרא את אותה הגדה. לקראת החג, ובעקבות הרגיעה הזמנית, לרגל השהיית חקיקת הרפורמה המשפטית ע"י ראש הממשלה, ביקשנו מבכירים במערכת הפוליטית, החברתית, הכלכלית והחינוכית, שישתפו אותנו מה היה המעשה או המהלך, שהיווה את 'יציאת מצרים' שלהם בשנה האחרונה.

יציאת מצרים שלי – הקמת ממשלת הימין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'

"לפני פחות משנה, היינו בסיטואציה מהמורכבות שידענו כאומה, מאז כוננו את מדינת ישראל. אסופה של מפלגות ללא קשר אידיאולוגי ומכנה משותף, הקימו ממשלת מיעוט צרה שהתבססה על הונאות, נשענה על תומכי טרור מובהקים והחרימה יותר ממחצית מהעם. אבל הציבור האמוני, הציבור שמהווה את הרוב במדינת ישראל, יצא למאבק חשוב שהביא להפלתם ולהקמת ממשלת ימין. שלושה חודשים חולפים בימים אלו מיום הקמת הממשלה, וב"ה כבר ניתן להצביע על הישגים מדהימים ומשמעותיים. בהתיישבות, בכלכלה, בזהות היהודית ובתחומים נוספים. כמו ביציאת מצרים גם הפעם נס היציאה משיעבוד והדרך לארץ המובטחת, לבית הלאומי, הם אלו שמנתבים את הדרך שלנו. התקווה, האמונה וההודאה".

יציאה משעבוד העדכונים החדשותיים

ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית

"כבר שנים שאני משועבד לעבודה שלי, מחובר אליה כמו אל בלון חמצן 6/24 (ולעיתים גם בשבת). ככתב שטחים והתיישבות בערוץ הראשון בתחילת שנות התשעים, ולאחר מכן כעורך 'מבט לחדשות' ומנהל חטיבת החדשות, תמיד חייתי בחשש שמא אפסיד אירוע חדשותי, ואולי "אפספס אייטם" ותחושה זו גרמה לי להיות 'עבד" לסלולרי שלי (בעבר זה היה הביפר). גם כשעשיתי הסבה מעולם עיתונות השטח לעולם המשפט והרגולציה, בעשור האחרון כראש לשכת העיתונות הממשלתית במשרד רה"מ, עוד קינן בתוכי החשש שמא התרחש אירוע חדשותי ולא אדע עליו ראשון, אם לא אהיה מחובר באינפוזיה למדיה המשודרת והאינטרנטית. בשנה האחרונה הבנתי שניתן לחיות גם אחרת ועשיתי תיקון גדול ובבת אחת. בשקט, בשקט ומבלי שאף אחד ידע, נגמלתי מהגלישה הבלתי נגמרת במדיה, ועברתי להתעדכן פעמיים עד שלוש פעמים ביום לכל היותר. פתאום התפנה לי זמן גם לדברים אחרים חשובים לא פחות, כמו ללכת לסרט עם אשתי, קריאת ספר שהמתין לי על השידה והעלה אבק, ושיעור שבועי עם חברותא. מ'עבד לסלולרי' הפכתי למלך שזמנו בידו והוא ריבון להחליט איך לנצל אותו".

חיזוק הביטחון האישי ושינוי מדיניות ההכלה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר

"מרגע שנכנסתי לתפקיד השר לביטחון לאומי, עבדתי בכל המרץ בעיקר על הקמת המשמר הלאומי, ועדיין רבים היו המכשולים. פתאום, ברגע אחד קריטי בתחילת ניסן, הגיעה קפיצה גדולה. יציאת מצרים שלי השנה היא, שברגע אחד הרגשתי את הפתח שפתח הקב"ה, כדי שנוכל להביא את הכלים לחיזוק הביטחון האישי לרחובות ישראל, ולשנות את ההסתכלות הכללית על המציאות הביטחונית. עוד לא הגענו לארץ המובטחת, עבודה רבה עוד לפנינו, אבל התחלנו ברגל ימין ובמהלכים גדולים".

הסכם השכר החדש הוא יציאת מצרים של המורים

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים

"אין ספק שאחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה ותסכול מהשכר הנמוך, אני רואה בהסכם השכר שחתמנו עליו באוקטובר 2021 כיציאת מצרים של עובדי ההוראה בישראל, וגם שלי באופן אישי. כמו ביציאת מצרים של עם ישראל, אמנם הגענו לנחלה, אבל עכשיו מתחילה העבודה האמיתית בשיפור מעמד המורה ובשינוי יחד החברה לעובדי הוראה. עבדנו לילות כימים, נלחמנו על כל סעיף בהסכם, עמדנו על זכויות העובדות והעובדים שלא יפגעו ואף ישודרגו, כדי שייחתם ההסכם הטוב ביותר עבורם. בעזרת השם נעשה ונצליח!"

יציאה לדרך חדשה

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות

"כָּל אָּדָּם צָּרִיך שֶׁתִהְיֶה לֹו אֵיזֹו מִצְרַיִם, לִגְאֹל עַצְמֹו מִמֶנָּה מִבֵית עֲבָּדִים, לָּצֵאת בַחֲצִי הַלַיִל אֶל מִדְבַר הַפְחָּדִים, לִצְעֹד הַיְשֵר אֶל תֹוך הַמַיִם, לִרְאֹותָּם נִפְתָּחִים מִפָּנָּיו לַצְדָּדִים" (אמנון ריבק).

"יציאת מצרים שלי התרחשה לפני כשנה וחצי. לאחר 22 שנים כראש מועצה אזורית נחל שורק, החלטתי לשנות כיוון ולצאת לדרך חדשה, בתחום שונה ומרתק – ניהול רשות העתיקות.
שינויים הם לא תמיד קלים; לעזוב מקום אהוב שבו אתה מוערך ומוכר, ולהתחיל מחדש במקום שאתה צריך ללמוד ושבו עליך להוכיח את עצמך מאפס, זה לא תמיד פשוט. אך לשמחתי, החדש הפך מהר מאוד למוכר, וההבנה כי יש לי עוד מה לתרום ולתת, והשליחות שלי רק החלה".

זכותם של ילדינו להגיד את אשר על ליבם

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין

"בימים כתיקונם חוגג העם היהודי את חג הפסח כדי להיזכר בנס הגדול שעשה עמנו הקב"ה בהוצאתנו ממצרים מעבדות לחירות. אולם השנה, אנו חוגגים, כשברקע – השהיית החקיקה בנוגע לרפורמה המשפטית שהסעירה ועדיין מסעירה את המדינה בשלושת החודשים האחרונים וכינוס צוותי ההידברות בבית נשיא המדינה.

"מצוות 'והגדת לבנך' השנה כוללת גם את החובה שחלה עלינו לספר לילידנו על זכותם לחופש ביטוי, על זכותם 'להגיד' את אשר על ליבם, בגבולות הדין והחוק, ועל זכותנו לעמוד על כך שילדינו יזכו גם בשנה הבאה לחגוג את חג הפסח במדינה יהודית ודמוקרטית. והכל, בדרך ארץ, שכידוע קדמה לתורה".

לצאת מהפילוג

ח"כ חילי טרופר

"המילים הבאות מושמעות בתוך הסערה סביב חוקי המהפכה המשפטית, ועל כן יציאת מצרים שלי השנה בהכרח תהיה קשורה בכך. יש בי תפילה ותקווה שיציאת מצרים תהיה יציאה מתוך פילוג עמוק ושנאה פנימית, אל עם שמתחבר מחדש ובוחר באחדות.

"המיצר שבו אנו מצויים הוא עם קרוע. המשך ההתבוססות בהאשמות הדדיות לא יביא תועלת. מה שנדרש הוא שכל צד בוויכוח העז ירגיש גם את כאביו של הצד האחר ויסכים לעשות צעד לקראתו. זה בידיים שלנו לצאת מתוך מיצר הקיטוב ולפעול במשותף כדי שגם בחג הפסח הזה ולקראת יום העצמאות הבא עלינו, נצליח להישאר כאן ביחד".

מהכח אל הפועל

ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש

"בדברי ימיה של עיר, האתגר הגדול ביותר הוא לראות חזון מתממש. בשבוע שעבר, רגע לפני החג, קיימנו את יום הניקיון השמיני שלנו. למעלה מ-5,000 תלמידים, מורים, עובדי עירייה ומתנדבים מכל שכונות העיר, יצאו למרחב המשותף של העיר וביקשו לקחת עליה אחריות. זה לכאורה נראה פשוט, אבל ביום הניקיון הראשון היה קשה לי ולחבריי להעביר לתושבים את תפיסת החינוך לאחריות בה אנו רואים בתושבים שותפים. לשמחת כולנו, היום זה כמעט מובן מאליו. נכון שלעיתים הביורוקרטיה נראית קשה כקריעת ים סוף, אבל בסיומה אנחנו מקפידים לומר שירה. לראות עשייה מתממשת זו חוויה מרוממת רוח, ואני רואה בה מימדים של מעין גאולה".

עולם בו כל אדם יוכל למצוא את מקומו

הרב קלמן סמואלס, מייסד ונשיא שלוה

"ישנה מצווה לזכור את יציאת מצרים כל ימי חייך, ואני, אכן זוכה לחוות את תחושת יציאת מצרים בכל יום כשאני נכנס לשלוה. שלוה לא עוסקת רק במתן שירותים, אלא ביצירת מרחב שבו רואים, שומעים ומעריכים כל ילד. מקום בו אנשים עם מוגבלות משתחררים מהמוגבלויות וההגדרות החברתיות, ומממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם. מקום בו שוברים מחסומים ויוצרים עולם בו לכל אחד יש הזדמנות לפרוח, ללא קשר ליכולותיו".

החזרה למגזר השלישי

יפעת סלע, יו"ר אמונה

"מִדֵּי בֹּקֶר אָדָם מִתְעוֹרֵר עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל יָם הַמָּחָר וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: לַחֲצוֹת אוֹ לֹא לַחֲצוֹת" (אריה סיוון). "יציאת מצרים הפרטית שלי השנה היא 'החזרה הביתה'. אחרי שנתיים של 'רילוקיישן' בשירות הציבורי - שבתי למקום בו הלב שלי היה במשך 20 שנה. המגזר החברתי שמכונה בפי רבים 'המגזר השלישי' תמיד יהיה עבורי המגזר הראשון. בית מקצועי ודרך חיים. אחד מהגדולים והמשפיעים שבהם היא תנועת האישה הדתית אמונה. אני רואה מדי יום כיצד התנועה הגדולה הזו מצליחה לגעת בציבור עצום ורחב – במעונות היום, בכפרי הילדים, בתיכונים ובאולפנות, בהשכלה הגבוהה, במרכזי משפחות בקהילה ועוד ועוד. בשנה הקרובה נחדש נרחיב ונעמיק, ובאמונה ננצח!"

להתחדש בכל שנה

שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי

"בראש ספרה 'בפסח הבא', העמידה תמר אלאור את המשפט ששמעה מאחת מהמרואיינות עימן שוחחה: 'לא ייתכן שבפסח הבא אדע על החג בדיוק מה שידעתי עליו בשנה שעברה'. זהו הפסח השני בו אני מכהנת כמזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי, וברוח זו אמרתי לעצמי בשנה שעברה: לא ייתכן שבפסח הבא אהיה באותו המקום בו הייתי בשנה שעברה. אומרים שהשנה השנייה לתפקיד היא השנה בה קורים הדברים, השנה בה מסמנים את הכיוון החדש, בה מגבשים ביחד עם השותפים לדרך את תוכניות העבודה המחברות את העבר עם ההתחדשות. יציאת מצרים שלי השנה היא הידיעה שתהליך ההתחדשות של תנועת הקיבוץ הדתי החל. יציאת מצרים שלי היא הידיעה שמצאתי את הקול שלי כדוברת של עתיד התחדשותה של תנועה מפוארת, ושל חידוש שליחותה".

הטמעת מושג השליחות הנני של מו"ר הרב דרוקמן זצ"ל

אלחנן גלט, מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא

"השנה האחרונה הייתה מטלטלת במיוחד, מצד אחד עסקנו רבות ביום ההולדת 90 לרב חיים דרוקמן, ומצד שני נאלצנו לעסוק בהבאתו למנוחת עולמים ובאבלות על מותו. במהלך האירועים העמדנו את פועלו למען עם ישראל ותורת ישראל. למדתי לאורך השנים כיצד חיבר הרב דרוקמן קו אחד מיציאת מצרים, מעמד הר סיני ועד ליום הקמת המדינה אחרי 2,000 שנות גלות. בשנים שזכיתי לעבוד לצידו, כל יום היה שיעור בהודיה על הנס שיש לנגד עינינו: עם ישראל בארץ ישראל חי על פי תורת ישראל. את ליל הסדר במלון פארק בחברון ערך הרב וגם שם ידע לחבר בין החירות של אז לחירות בת זמננו. הרב הנחיל בנו את החשיבות לומר הנני ולהתייצב. מאז פטירתו הפך 'הננו' לכוח מתפרץ ברוח הרב דרוקמן שחינך את דור הגאולה והותיר מורשת לכולנו".

לפתוח את השערים

ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית

"רשת אמית קיבלה החלטה לפני כעשור, לפתוח את שעריה, לכלל ישראל. כיום יש ברשת מנהלים, מורים ותלמידים מכל חלקי העם. כלל ישראל כפשוטו ולכתחילה, מתוך רצון לפעול לאיכות חינוכית ערכית ולחיבורים בחברה הישראלית.

"יציאת מצרים בשנת תשפ"ג היא יציאה של כל אחד מהמיצר שלו אל המרחב, אל היכולת לראות את האחר ובעיקר להיות קשוב לו ולכאביו.

"בכנסים של אמית, מנהלים ומורים דתיים, מסורתיים, חילוניים וחרדים, יושבים, מדברים ומקשיבים. רק כך נוכל לחבר את השבטים בחברה הישראלית ולשמור על הבית".

לחצות את הים – גם היום

עו"ד צילית יעקבסון, יו"ר 'בת מלך', המפעילה מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה מהציבור הדתי והחרדי

"בחרתי להתייחס כאן ליציאת מצרים של נשים רבות היקרות לליבי, שהן כמו אחיות לי. חג החירות והאביב הוא סמל הגאולה וההתחדשות. האומנם?! בינינו פזורות להן חלקי משפחות, וליתר דיוק - שברי משפחות, שלא חירות להן ולא אביב, לא גאולה ולא התחדשות. והמסע שלהן ארוך, מפרך ומייגע.

"בלילה הזה אנו משוחחים על יציאת מצרים הכללית שלנו כעם, ועל הדרך הארוכה שלנו גם כפרטים. ההגדה מתייחסת אל המסע המפרך שלנו כעם, החל מהשעבוד האכזרי עד לגאולה והפיכתנו לבני חורין. עיקר המצווה בליל הסדר היא 'והגדת לבנך'. לספר את סיפור העם שלנו למען ידעו ילדינו. ובלילה הזה תשבנה אימהות רבות, עם דמעות בגרונן, תסתכלנה אל ילדיהן, ותשאלנה: מה אני מספרת להם? מה אני מספרת לעצמי? איפה החירות והגאולה ואיך אני מספרת על השיעבוד? והיא תזקוף את קומתה השחוחה, ותחניק את קול הבכי. היא תיישר מבט אל הילדים ותספר בדרך הנכונה לה את הכאב ואת הגלות. כי ההגדה הזאת היא גם שלה. ההגדה שמספרת את הכאב והמסע, את השעבוד ואת עוגמת הנפש, את האכזבה ואת התפילות ואת האנשים הטובים שעזרו לה לחצות את הים. ההגדה הזאת הקוראת לה: 'ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי'. גם אם המסע מתארך והסוף טרם נראה לעין - בזקיפות קומה היא תספר לילדיה את סיפורינו כעם, עם של חורבן ותקומה, עם של שיעבוד וגאולה. את סיפורה שלה. את הסיפור שלנו".

לצאת מהכבלים

שלמה קרעי, שר התקשורת

"ליל הסדר, נחגוג את החג שבו השתחררנו מכבלי העבדות ויצאנו לחרות. השנה תהיה לנו סיבה נוספת לחגיגה, עם תהליך היציאה לחרות מכבלי הבג"צ והיועצים המשפטיים, ותוך יציקת תוכן אמיתי בחלום הציוני שהתגשם - 'מדינה יהודית ודמוקרטית'. יחד עם זאת, היד מושטת להידברות. אסור לפורר את המרקם העדין שמחבר בינינו כאן בארץ נחלת אבותינו. ובשום אופן לא לשכוח, גם אחרי 40 שנה במדבר, סרבנות היתה מחוץ לתחום, כמו שאמר משה לראובן, גד וחצי המנשה: 'האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה'? אחים אנחנו".

Base First!

 נדב שטראוכלר, יועץ אסטרטגי

"בסיום קמפיין הבחירות של שנת 2019 בו הייתה לי הזכות ללוות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יצאתי עם מספר תובנות שקשורות מחד לפוליטיקה הישראלית, אבל גם ואולי בעיקר לחיים עצמם. אחת מהן היא תובנה פוליטית אסטרטגית, אשר מי שלא נשמע לה בשנים האחרונות יצא בנזקים גדולים ומי שחי על פיה שרד גם אירועים פוליטיים מורכבים, והיא: Base First - לפני שאתה קורץ למקומות אחרים, זכור את הקהל הבסיסי והגרעיני שלך, לפני כל קהל אחר.

"האמת היא, וזאת גם יציאת מצרים הפרטית שלי - שהעיקר, והקהל המרכזי, הגרעיני והחשוב ביותר, הוא המשפחה. המשפחה שלי. המשפחה של כל אחת ואחד מכם. יותר מקריירה ויותר מכל רשת חברתית או משבר בינלאומי. יציאת מצרים האמיתית היא להבין שברגע שאתה מכבד, פועל, מקדם ומחבק היטב את קהל הבייס - המשפחה שלך, אז השגת את ההישג החשוב ביותר".

ללמוד לשחרר ולהגיד לא

בני טיטלבוים, מגיש תוכנית הבוקר בכאן מורשת

"עם ישראל השתחרר מעבדות לחרות ביציאת מצרים, ואני החלטתי, שלושת אלפים ושלוש מאות שנה אחרי, ללמוד מהם לשחרר. ממליץ בחום. כמשחררים זה פשוט, ובכן, משחרר.

"אפשר, מותר ורצוי, כשמגיעים הביתה, לשים לזמן מה את המכשיר הסלולרי על מצב טיסה. מבדיקה מדעית-אסטרונומית, כדור הארץ ממשיך להסתובב גם כשאני לא זמין. מותר, מפעם לפעם להגיד לא. למי? למי לא. למטלות מיותרות בעבודה, להשקות שלא יוצא מהן כלום, לאירועים הממוקמים בין נווה חמציצים למשעולי הערמונים. לא תודה, תרמתי במשרד. עוד באותו אזור חיוג. לא לדעת מה תגובת חברי הכנסת לסערה התורנית ולא להיות הראשון שמעודכן ברכילות המגזרית האחרונה. הטרפת שאנו חיים בה מחייבת ריכוך, הרגעה, מיתון ומפעם לפעם גם ניתוק. מה נשתנה? הבינה וההבנה שגם הנפש זקוקה להטענה".

הזכות להציל חיים

ד"ר ברכה זיסר, מייסדת ומנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם, ומנהלת בית אורנית של עמותת 'עזר מציון'

כל חולה המקבל אבחנה של סרטן, חווה סוג של שיעבוד מצרים. אנו פוגשים אנשים העוברים סבל, כאב, ובעיקר חרדים נוכח העתיד ומודאגים מהסיכוי שלהם להמשיך ולחיות. כאשר מדובר בחולים שיש להם סיכוי להחלמה הודות לתרומת מח עצם, בתוך הפחד והחושך שעוטף אותם, מנצנץ לו אור של תקווה. רגע מציאת תורם הוא לגמרי רגע של יציאת מצרים. את היאוש והפחד, מחליפים תקווה ושמחה. הים נבקע לשתיים ואור גדול של בריאות והחלמה פורץ. כל השתלת מח עצם היא נס שמרכז אליו תורם ונתרם, אנשי המאגר, התורמים והשותפים שלנו למפעל מציל חיים זה. בכל חודש נערכות למעלה מארבעים השתלות מצילות כאלו, וכשאנו רואים את החולה מתאושש, אנחנו מודים על הזכות להציל חיים, ולבקוע את הים עבור כל חולה הזקוק לכך".

יחד. ממשיכים להקים מדינה

רוני פלמר, מייסד-שותף ומנכ"ל תנועת אור

"יציאת מצרים שלי השנה היא יותר מתמיד, היא היציאה מאזורי הנוחות שלנו. יציאה מהידיעות והדעות שלנו, מהמציאות שכובלת אותנו ביום-יום ומכתיבה את המחשבות, הדיבור והמעשים שלנו, יציאה מהמקומות הרגילים, למקומות הבלתי רגילים.

"השנה חייב כל אדם להביט על העם והמדינה ולשמוע מתוך השעבוד, את כלל הקולות ולהיות מסוגל למצוא את הדרך להתאחד, עם כל הקושי, סביב משימה לאומית-אזרחית-ענקית שהכי קרובה להקמת המדינה. השנה יוצאים מהארמונות והמבצרים שלנו, נפשית ופיסית. עד כדי לעבור דירה, להתחיל מחדש, לצאת ממצרים ולעבור למרכזים החדשים של ישראל בנגב ובגליל. להמשיך להקים את המדינה".

יציאה לעצמאות כלכלית

רו"ח אריה ברדוגו, יו"ר איגוד הגזברים וגזבר עיריית בית שמש

"סיפור היציאה ממצרים הוא סיפור של מאמץ וסיפור של תהליך, וזה סיפורי שלי. זכיתי לשבת כבר למעלה משני עשורים בכיסא גזבר עיריית בית שמש. עיר בצמיחה מתמדת. בארבע שנים אחרונות זכיתי להוביל את עולם הפיתוח הכלכלי ולכוון יעד מנזקקות לאיתנות. ממצב בו עיריית בית שמש נמסכת על שולחן הממשלה, לעבר איתנות כלכלית. זה לעיתים קשה כקריעת ים סוף. לאתר יזם, ליצר בו עניין להשקיע בעיר. לקיים עמו מספר פגישות יחד עם ראש העיר ד"ר עליזה בלוך, להביא אותו לסיורים ולבסוף לעמוד ולשיר שירה כאשר נחתם הסכם בו היזם מבקש להעתיק את פעילותו לעיר".

הקורונה "הכריחה" אותנו לצאת מהמצרים

ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית אלומה

"בעת הזו, לפני שנה, היינו בשלהי תקופת ההגבלות שנגזרו ממחלת הקורונה. תקופה זו גרמה לכולנו – אנשים וארגונים – לעצור ולשאול על חיי היום יום שלנו, לבחון את הפעולות השכיחות והרגילות, ולמצוא דרכים לשכלל ואולי להחליט שאין טעם או רצון להמשיך לפעול בצורה זו או אחרת. תהליכים אלו הניעו שינויים רבים וגרמו לרבים מאיתנו במגוון מישורים – לשחרר ולהשתכלל. יציאת מצרים! לדוגמה, במישור המקצועי – תהליכים אלו גרמו לעובדים רבים לבקש שינוי, ובעמותת אלומה נדרשנו להתמודד עם רצונות, צרכים חדשים של עובדים ועם בחירה של עובדים לעזוב את הארגון ולפנות לדרכים חדשות. המציאות הזו עזרה לאירגון 'לצאת ממצרים', כמו הקמת בית ספר לפיתוח מקצועי לעובדים, קידום תהליכים של מוביליות מקצועית בתוך הארגון ועוד.

"במישור האישי – החלטתי השנה להסיר מגבלה אישית וללמוד לרכב על אופניים. גדלתי בבני ברק ולא ידעתי לרכב על אופניים. שנים רבות שאני רוצה ללמוד לרכב. תקופת הקורונה (או נכון יותר החשש שתהיה תקופה נוספת כזו) הביאו אותי להתמודד עם הפחד ולרכב".

מוציאים מחרמות לחירות

חגית משה, סגנית ראש עיריית ירושלים ומחזיקת תיק החינוך

"כאמא, וכאישה האחראית על מערכת החינוך של למעלה מ-280,000 מתלמידי ירושלים, יציאת מצרים שלי השנה היא הוצאתם מעבדות לחירות של אותם ילדים הסובלים מחרמות קשות ומנידוי בבתי הספר. ילדים טובים, חכמים, עם הורים תומכים וציונים נהדרים, שסובלים מהצקות ונידוי קשה מצד חבריהם ללימודים, לעיתים מבלי שאף אחד בסביבה התומכת, יודע מה עובר עליהם כאשר הם יוצאים עם הילקוט מהבית. השנה הזאת הגיע הזמן להוציא את הילדים מעבדות לחירות, מהסביבה הלא נעימה והמנוכרת, אל סביבת למידה בטוחה ונעימה, בה כל תלמיד אהוב ומוערך.

"כמו תהליך יציאת מצרים, גם תהליך ניקוי סביבת הלמידה מחרמות, הוא תהליך ארוך וקשה עם המון מעידות שעלולות לצוץ במהלך הדרך. אך בתהליך הארוך ישנה גם תקווה כי נגיע בסופו של דבר אל הארץ המובטחת שתתן לכל ילד את הסביבה החברתית התומכת, כזאת שגורמת לתלמידים להרים אחד את השני מהלך הדרך. אז 'מה נשתנה הסדר הזה מכל הסדרים'? שהשנה אנו מעלים את הנושא החשוב לראש סדר העדיפויות ומטפלים מכל הלב במכת מצרים הגדולה של ימינו – מכת החרמות".

לפעול למען הציבור

ח"כ משה סעדה

"אני מאמין שסיפור יציאת מצרים האישי שלי, כמו הסיפור המקראי, הוא חלק ממהלך אלוקי מופלא לטובה, אבל היה כרוך בדרך בקשיים. האמונה והיכולת שלי להבין את זה גם כאשר חוויתי את הקשיים, הם אלו שנתנו לי את הכוחות להמשיך בדרך.

"גם אני, כמו יוסף, הייתי בעל חלומות. חלמתי מאז ומעולם להיות עורך דין, להשפיע ולהרבות טוב בתחום הצדק ולכן פניתי ללימודי משפטים. לאחר מכן, פתק קטן שנתלש ממודעה באוניברסיטה הביא אותי להתמחות במח"ש בסוף התואר, ושם נשארתי לאחר בחינות הלשכה, כפרקליט מן המניין. עבדתי קשה ומשפחתי שילמה את המחיר אבל ליוותה ותמכה בי לאורך כל הדרך. לאחר מכן בתפנית של 'מלך חדש אשר לא ידע את יוסף', נאלצתי להתמודד במשך כשנתיים עם מציאות מורכבת בה מצאתי את עצמי נלחם נגד מערכת, שכל חיי הייתי חלק ממנה, ופתאום מצאתי אותה מעוותת את הדין וסוטה ממסלולה. אחרי שסירבתי להחריש, ניסו לקנות אותי ולהציע לי תפקידים, רק כדי להשתיק אותי. כשסירבתי, פעלו היועמ״ש מנדלבליט, פרקליט המדינה ניצן והמפכ״ל אלשיך, למדר אותי ולהשפיל אותי בפני העובדים שלי, שעבדו מולי מעל לשני עשורים. סמכויותי ניטלו ממני בזו אחר זו, ומצאתי את עצמי מנודה ומבודד, ולבסוף גם הודיעו לי על פיטוריי. מה שהחזיק אותי היה צו מצפוני והידיעה כי הצדק ייצא בסוף לאור. המשכתי להתריע על כשלים ככל יכולתי, ולא זכיתי למענה. וכך הגעתי ליציאת מצרים הפרטית שלי - כשהבנתי שהעירעור שהגשתי על פיטוריי לא יוכל לעזור לי, משכתי אותו וקיבלתי את מכתב הפיטורין. מייד אחר כך יצאתי לתקשורת והתחלתי להשמיע את דבריי לציבור. המערבולת שקרתה בעקבות כך הפתיעה גם אותי והיוותה עבורי סוג של קריעת ים סוף. וכך, פחות מחצי שנה מאז הייתי פרקליט, אני מוצא את עצמי כחבר כנסת. מאיש ביצוע לאיש חקיקה ומחלק מהמערכת לזה שמתקן אותה מבחוץ.

"זכות גדולה היא לי להמשיך ולפעול למען הצדק ולמען עם ישראל, ואני מודה לקדוש ברוך הוא כל יום על הזכות הזו ועל יציאת מצרים הפרטית שלי".

לסייע לניצולי השואה

אתי פרחי, מנכ"ל הקרן לרווחת נפגעי השואה

בכל שנה, אני מקפידה ברמה האישית, לדאוג לכך שתהיה לנו כארגון חברתי, לפחות 'יציאת מצרים' אחת. השנה יציאת המצרים שלנו הייתה בצורת סיוע בתשלום חשבון החשמל של ניצולי השואה. כשגילינו שניצולי השואה מסרבים לקבל רדיאטורים כי לא יכולים לממן את החשמל, הבנו שיש לעשות מעשה. מדובר למעשה ביציאת מצרים כפולה. מצד אחד, ניצולי השואה בפרוייקט, יודעים כעת שהם יכולים להשתמש במכשירי חשמל, ללא חשש מהחשבון שיגיע, כשלפני כן חששו שלא יוכלו לממנו. מצד שני, כארגון שדואג לניצולי השואה מכל היבט אפשרי, הצלחנו לפצח אתגר לוגיסטי מורכב ובעזרת התגייסות יוצאת דופן של חברת החשמל ובעלי תפקידים בכירים בה מצאנו את הפתרון המיטבי".

שלטון הימין זה תהליך

מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר

"יציאת מצרים שלי, היא הכרעת העם בקלפי. לפני ארבעה וחצי חודשים הלכנו לבחירות. בסיומן, אחרי ארבע מערכות בחירות, הושגה הכרעה ברורה וחד משמעית. הוקמה ממשלת ימין ובכך הגיע הקץ על חוסר היציבות הפוליטי. כמו יציאת מצרים, גם כאן, העם קם ועשה מעשה. יצא להצביע, נתן את קולו והשמיע את עמדתו לגבי המצב הפוליטי בישראל.

"בשבועות האחרונים אנחנו עוברים טלטלה. רצוננו והבטחתנו לאיזון מערכת המשפט, מעוררים את החושבים אחרת ואת אלה שנהנו מהקרבה לצלחת. גם מה שאנחנו רואים בעניין הזה, הוא יציאת מצרים. אין רגע מסויים לגאולה. היא דורשת בירור, דיון, שיח ומעשים. היא מבקשת שנעבור דרך, שנעבור גם קשיים, ניסיונות ומצבים לא ברורים ולא נהירים. כל עוד נשמור על היותנו בני אותו עם, יציאת מצרים שלנו תהיה טובה ומבורכת אף היא. זהו תהליך אשר בסופו נהיה מחוזקים ומחוברים יותר".

החזרת טובה תחת טובה

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד

"יציאת מצרים האישית שלי הייתה במהלך השנה החולפת – עם בחירתו של אחי בכורי אליהו רביבו הי"ו, לחבר בכנסת ה-25, ולהיות נציג של תושבי לוד בפרט, ותושבי מדינת ישראל ככלל. ואם תשאלו מדוע, אז הנה ההסבר: לפני כעשור, כאשר נבחרתי לראשות העיר לוד על-ידי עשרות אלפים מקרב התושבים, שהצביעו פה אחד ושלחו אותי לתפקיד המסור, בכדי לשרת אותם נאמנה, אחי הבכור אליהו שהיה עובד עירייה, פרש מתפקידו ואיבד את פרנסתו בגללי, בשל הנראות הציבורית, וזאת למרות שאין חובה לעשות זאת בחוק. שנים הנקודה הזאת ישבה עליי, העיקה והכאיבה. אך ב"ה השנה, לאחר שתמכתי בבחירתו למשבצת נציג השפלה במפלגת הליכוד, וברוב קולות הוא נבחר לכהן פאר במשכן הכנסת, אני שמח ומאושר לראותו עושה חיל בשליחותו הציבורית – כשהוא מסייע לממשלה בקידום המשילות בארצנו וחקיקת הרפורמה המשפטית במדינתנו. חג שמח!"

לעבוד יחד בשביל להצליח

חלי טביבי ברקת, מנהלת מרכז המנהיגות למובילי/ות דעת קהל

"בליל הסדר, חשוב לאדם לראות קודם כל את עצמו. ההזמנה בליל הסדר היא לחזור לרגע יציאת מצרים, ולדמיין את עצמך כאילו אתה שם - 'חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. יהודי כורדיסטן האיראנית (דוברי הארמית), בשעה שמגיעים לקטע הזה בהגדה, נוהגים להעביר מראה בין המסובים כדי שיוכלו לקיים הלכה למעשה, ולראות את עצמם. כל מי שהמראה בידו, מביט על עצמו, וראוי לו לשאול מיד – מה אני עושה כדי שיהיה טוב יותר, לעצמי ולסביבתי?

"השנה, כשאקרא השנה בהגדה על יציאת מצרים, אתפלל שנקבל על עצמנו לעבוד ביחד, למעננו".

העברת הלפיד

יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל

בכל שנה בליל הסדר, יש לנו אחריות כהורים לספר באזני בנינו את סיפור יציאת מצרים ואת התלאות שעברנו במדבר עד כניסתנו לארץ ישראל. ההורים שלנו, הסבים והסבתות, הם דור העליות לארץ, דור החלוצים והמייסדים של מדינת ישראל. ובליל הסדר, יש עניין שכל משפחה תספר גם את סיפור העלייה שלה לארץ ישראל והחלום לעלות לירושלים מכל קצוות תבל, כחלק מהחוליה המחברת בין הדורות. החובה שלנו כהורים הוא להעביר נכון את הלפיד מדור לדור ולהדגיש באזני בנינו את תחושת האחריות המשותפת לעתידנו כעם, ולעתיד המדינה. להדגיש כי כוחו של עם ישראל וקיומה של מדינת ישראל, תלויים מאז ומעולם ביחד שלנו".

העלייה לארץ כנגד כל הסיכויים

ח"כ אריאל קלנר

"יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו", אמר הרב קוק. בליל הסדר, אני מנתק את עצמי מהיום יום ורואה את הכל בפרספקטיבה היסטורית ומשתדל להעביר את הדברים הלאה. במקרה שלי ושל משפחתי, אני שם דגש מיוחד על סבי וסבתי, שהיו מסורבי עליה בבית העבדים הסובייטי, ונאבקו על עליה לארץ ישראל במשך 10 שנים. כשאנחנו יושבים מסובין בליל הסדר, בשעה שפסח, מצה ומרור מונחים לפנינו, בארץ זבת חלב ודבש, יחד עם הגדות מסוגים שונים, אני מזכיר לעצמי ומעביר לילדיי את סיפור מצרים של סבי וסבתי. את הסיפורים ששמעתי על החיים בבית העבדים הנורא של בריה"מ. המקום והתקופה שבהם השגת מצות הייתה כרוכה במסירות נפש של ממש, הגדות של פסח היו מחוץ לחוק וליל סדר נחגג במחתרת. אני מספר לילדיי את הסיפור שסיפרה לי סבתא ז"ל, על ליל סדר אחד שבו פרצו סוכני הקג"ב אל הבית והם במהירות העלימו את ההגדות ושאר סמלי החג, כדי שלא להיתפס על מה שבעינינו היום הוא מובן מאליו. גם בית העבדים ההוא קרס ועם ישראל יצא לחירות.

"ביום ההולדת של העם היהודי, אני לוגם 4 כוסות לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה".

פתח להידברות

הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה, אוניברסיטת בר-אילן

"יציאת מצרים שלי השנה קשורה, כמובן, לסערה המתרחשת בימים אלו ברחובותינו ובינינו.

"רגע הרגיעה, למרות שהמרחק מפתרון והסדרה עדיין רב, מכניס מעט תקווה ושקט. אל השקט הזה נכנסים ימי הפסח ויגיעו ימי התשועה. פה אני מקווה שמתחילה יציאת מצרים של כולנו. יציאה מחודשת לחירות.

"השנה, כשנספר את סיפור יציאת מצרים, וסביב השולחן ישבו כל אחינו בית ישראל, ניזכר כולנו שאנחנו חלק מסיפור אחד שלם. סיפור שלא התחיל היום. סיפור מכונן המספר שהדי.אן.אי. של כולנו הוא חירות ואחריות. כל הצדדים מניפים אותו דגל כחול לבן, וכל אחד בטוח שהוא לוחם החירות האמיתי. לכולם איכפת מעתיד האומה בארצה. אם רק נשכיל לראות גם את השבר הזה כאפשרות ופתח להידברות, גם כשלא מסכימים, אם נזכר שאחים אנחנו ושהתחלנו כמשפחה אחת קטנה שירדה למצרים, ושהבאנו לעולם בשורה, ודאי יהיה בכך עוד התרחקות ממצרים , מבית העבדים, והתקדמות אל הארץ המובטחת".