אנשי השנה תשפ"ב: הנבחרת של המגזר

הנושאים שנבחרו השנה הם יהדות, משפט, חברה, רפואה, ספרות, התיישבות, חינוך, ביטחון, חסד, ותרבות. הקורא ישים לב שהאישים והגופים שנבחרו עוסקים בכמה וכמה עניינים שהעסיקו את הציבור הישראלי בשנה האחרונה, ובהם הביטחון ביו"ש, המשך ההתיישבות ביו"ש למרות כל הקשיים, וכמובן עליית יהודים מאוקראינה ומרוסיה עקב המלחמה בין שתי המדינות. נושא שירד השנה מהבמה, השבח לאל, ולכן גם אין לו ביטוי באנשי השנה, זו מגיפת הקורונה, בתקווה שאכן חלפה סופית מהעולם.

ההתלבטות לא היתה קלה. הנוהג הרווח במקומותינו, לתייג בני אדם, הופך כל סרוג למייצג/ת המגזר כולו, לטוב או למוטב. אישים רבים במגזר הדתי לאומי בולטים בפעילותם המקצועית, החברתית והתרבותית, בחיים הציבוריים של מדינת ישראל – ואגב כך מייצגים, אולי גם שלא מרצונם, את כולנו. מי שסייע לנו בבחירת הנושאים היו אתם, הקוראים. אתם סייעתם לנו לבחור הן את הנבחרים והן את הקטגוריות. מספרם הרב של הקוראים, שנענו לפנייתנו בפייסבוק ובאינטרנט, וגם באתר החדש 'חדר מצב' מבית 'מצב הרוח', והציעו מועמדים לתואר בתחומים שונים, מעידים על העניין הרב שמעורר מפעל זה בציבור הדתי-לאומי, ועל הערך והיקר שמייחסים לו.

אין ספק שתואר איש השנה מגיע להרבה יותר מאותם י"א נבחרים שזכו בו. המגזר מלא מזן אל זן ברבים וטובים, העושים מלאכתם נאמנה וראויים לכל שבח והוקרה. אבל, כידוע, לטבלה חוקים משלה.

מכל מקום, העניין הרב שעורר המיזם, אומרים אלי עציון ושוקי גולובינסקי, המו"לים של מצב הרוח, מעיד שמצב הרוח הפך לכלי תקשורת מרכזי במגזר. "אנו בהחלט גאים על כך. כמות המשתתפים מעידה על מעמדו והשפעתו של השבועון בקרב ציבור הקוראים. הדבר מעודד אותנו ליזום פרויקטים ייחודיים נוספים בשנה הקרובה".

ובהזדמנות זו, תודה לקוראים שנטלו חלק בבחירת נבחרי השנה, וביותר לכל קהילת קוראי 'מצב הרוח' הפרוסה בכל רחבי הארץ, ממטולה עד אילת, ולאחל להם, ולכל בית ישראל, שנה טובה ומבורכת, שנת גאולה וישועה, לפרט ולכלל. תכלה שנה וקללותיה ומגפותיה, תחל שנה וברכותיה, ובראש וראשונה בריאות טובה.

כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.

איש השנה בביטחון - אבי בלוט

מלחמה סיזיפית בטרור – עם הצלחות מוכחות

חגי הוברמן

מזה כמה וכמה חודשים, משכימים אזרחי ישראל לידיעות על פעילות צה"ל בשטחי הרשות הפלשתינית ללכידת מחבלים מבוקשים ולסיכול פיגועים בשטחי יו"ש – בעיקר במרחב ג'נין בצפון השומרון, אבל לא רק שם. לילה אחרי לילה נכנסים כוחות צה"ל לערים ולכפרים בשטחי הרש"פ על פי מידע מודיעיני, לוכדים את המחבלים ותופסים את אמצעי הלחימה. הפעילות הזו, במבצע 'שובר גלים' שהחל בחודש מרץ אחרי גל הפיגועים, גבתה גם קורבנות בקרב חיילי צה"ל, אבל כעובדה: רחובות מדינת ישראל רגועים מבחינה ביטחונית. אין אוטובוסים מתפוצצים, אין מחבלים מתאבדים, אין מכוניות תופת. אין את כל האירועים שחווינו לפני 20 שנה, בשיאה של מלחמת אוסלו הקרויה 'האינתיפאדה השניה'.

אבל אנחנו באינתיפאדה שלישית, גם אם לא קוראים לה כך, הדומה מאד במאפייניה לאינתיפאדה הראשונה של סוף שנות השמונים: יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים הנעים בכבישים ברחבי יהודה ושומרון בלי הפסקה. מדי פעם גם נעשים פיגועי דקירה, רובם מסוכלים.

מי שמנהל את המלחמה הזו ביהודה ושומרון הוא תא"ל אבי בלוט, מפקד אוגדת איו"ש. שעה שכולנו נמים את שנתנו המתוקה במיטות, בלוט ולוחמיו נמצאים בשטח, בלחימה הסיזיפית אבל המוצלחת באירגוני הטרור.

בלוט, בן 48, מתגורר ביישוב הקהילתי נחושה, נשוי לעדי ואב לשש בנות. הוא נולד בירושלים לאפרים ושושנה, אבל גדל בנווה צוף. למד בבית-הספר תיכון הימלפרב, ובמכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי במחזור ה'. לצה"ל התגייס בשנת 1994, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890, שם שירת כלוחם. לאחר קורס קציני חי"ר, שב לגדוד ושימש כמפקד מחלקה. בין השנים 1999–2000 היה מפקד פלוגת החוד של הגדוד והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון ובמהלך הנסיגה מלבנון. לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. בהמשך מונה לסגן מפקד יחידת מגלן.

לאחר לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, בתוכנית המשולבת פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, שירת בין השנים 2005–2007 כראש לשכת מפקד זרוע היבשה, בני גנץ.  לאחר מכן יצא ללימודים בפו"ם.
משנת 2008 החל בקריירה פיקודית עשירה. באותה שנה הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 101, המשכו של גדוד 50 המיתולוגי של הנח"ל המוצנח. כמפקד הגדוד במבצע 'עופרת יצוקה' נפצע במהלך קרב בצפון רצועת עזה. לאחר מספר שבועות חזר לפקד על הגדוד, ושימש בתפקיד עד שנת 2010, כשעבר לפקד כשנתיים על יחידת מגלן.
ב-15 באוגוסט 2012 הועלה לדרגת אל"מ ומונה למפקד חטיבת יהודה, ב-28 במאי 2014 סיים את התפקיד ויצא ללימודים בבית הספר למלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל שבפנסילבניה, שם קיבל תואר שני בחשיבה אסטרטגית. ב-1 ביולי 2015 מונה למפקד עוצבת חצי האש ובמקביל למפקד קורס מג"דים בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים. ב-17 באוגוסט 2017 מונה למפקד חטיבת עוז, הידועה יותר בכינוי חטיבת הקומנדו, חטיבת חיל רגלים למבצעים מיוחדים של זרוע היבשה בצה"ל. החטיבה מאגדת תחתיה שלוש יחידות קומנדו - יחידת מגלן, יחידת דובדבן ויחידת אגוז.

ב-16 באוגוסט 2018 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב-4 בינואר 2019 נרשמה לו הערה פיקודית מהרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על שלא העביר בזמן את הנחיית ראש הממשלה לעכב את פינוי עמונה. הוא שירת בתפקיד זה עד 29 ביולי 2021. לפני שנה, בח' בחשוון תשפ"ב, ב-14 באוקטובר 2021 מונה למפקד אוגדת איו"ש, תפקידו הנוכחי והתובעני – מן הסתם לא האחרון בצה"ל.

אנשי השנה במשפט - אירגון חוננו

צדק צדק תרדוף – גם לטובת נפגעי טרור ומתנחלים

מנחם רהט

סיפור הלינץ' סמוך לאריאל הסעיר השנה את הציבור הישראלי, כאשר המבוגר היחיד שליווה קבוצת נערים שהותקפה בידי המון ערבי, נאלץ להגן על עצמו ועל הנערים. משמצא אחד הפורעים את מותו באירוע, הושלך האזרח המבוגר למרתפי השב"כ ונחקר בחשד רצח. מי יודע כמה זמן היה נשאר שם ומה היה גורלו, אלמלא התערבותו של אירגון 'חוננו' בראשותו של עו"ד עדי קידר, יועצו המשפטי של האירגון והמשפטן הוותיק והמוביל באירגון , שניהל מאבק ציבורי ומשפטי שחשף את האמת ואת הצדק, עד לסגירת התיק.

אירגון 'חוננו', שחוגג השנה עשרים שנות פעילות, הוקם בידי שמואל (זנגי) מידד, איש חברון, ומאז לא חדל לסייע לחיילים, שוטרים ואזרחים, הנזקקים לסיוע משפטי, על רקע המצב הביטחוני והציבורי בישראל. האירגון מלווה נפגעי טרור ובני משפחותיהם במאבקים בבתי המשפט מול המחבלים וארגוני הטרור; מתיישבים אשר זכויותיהם נפגעו; חיילים, שוטרים ושוטרי מג"ב שנקלעו למצוקה משפטית בעקבות פעילות מבצעית; תושבי הערים המעורבות הנזקקים לסיוע; חקלאים ביו"ש, בדרום ובצפון, ועוד ועוד.

בחלוף השנים רשמה לעצמה 'חוננו' נקודות ציון חשובות בפעילותה. כך ניתן לציין את יצוגם של אלפי אזרחים בימי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, שחרור עצורים רבים ללא אשמה לאחר חקירות ממושכות, קידום חוק לביטול הליכים נגד עצורי ההתנתקות וזכיותיהם בתביעות כנגד המשטרה, החמרת עונשם של מחבלים בבתי המשפט, מאבק כנגד העינויים בתיק דומא, ולאחרונה הגנה משפטית על נפגעי הלינץ' סמוך לאריאל, אשר הגנו על חייהם ומצאו עצמם תחת חקירות - עד לסגירת התיק נגדם.

באירגון חוננו מספר מחלקות: מחלקת מעצרים, מחלקת תיקים עיקריים, מחלקה אזרחית, מחלקת ליווי נפגעי טרור, ליווי אסירים ומחלקת נשקים שמסייעת למתיישבים בקבלת נשק.

המחלקה האזרחית עוסקת בהגשת תביעות אזרחיות והגשת תלונות לגופים השונים של אזרחים אשר נפגעו ממשטרת ישראל בהפרת זכויות, שיטור יתר, אלימות שוטרים ומעצרי שווא. מחלקת ליווי נפגעי טרור, מלווה אזרחים אלה במסגרת ההליכים למיצוי זכויותיהם מול ביטוח לאומי, הפרקליטות ועוד, וכן בליווי המשפחות והנפגעים בבתיהמ"ש האזרחיים והצבאיים בהליכים כנגד המחבלים וגופי הטרור. פעמים רבות עורכי הדין של חוננו מסכלים הקלות וענישה מקילה כלפי מחבלים, וזאת תוך ניהול קשר שוטף עם הפרקליטות.

תחום בו בלטה חוננו בשנה וחצי האחרונות הינו הלווי המשפטי של נפגעי הפרעות בערים המעורבות במהלך מבצע 'שומר החומות'. בין הסיפורים המוכרים - סיפורו של דסטאו ביסט, תושב רמלה, אשר נרצח בעיר רמלה בימי פרעות תשפ"ב. סיפור נוסף הוא הליווי של מור ג'אנאשווילי אשר נפצע קשות בלינץ' אכזרי בעכו. בנוסף, בשנה האחרונה ניהל האירגון מאבק סביב בפרשת מותו של אהוביה סנדק ז"ל, אשר נהרג במהלך מרדף משטרתי של שוטרי ימ"ר ש"י. חוננו חשפה את מחדלי החקירה והטיוח של הרג הנער.

ראשי חוננו הודו לקוראי ומערכת 'מצב הרוח' על הבחירה באירגון. עו"ד עדי קידר: "אנו שמחים לעמוד לצידו של עם ישראל כולו בכל עת ובכל שעה, ולהיות הגב של גיבורי ישראל - חיילים, שוטרים, מתיישבים, אנשי הנגב, הגליל והערים המעורבות, אשר לצערנו נזקקים לסיוע משפטי איש איש בגזרתו, על לא עוול בכפם. נתפלל בע"ה שהשנה הקרובה תמעיט בצורך בסיועה של חוננו , ובמקרים שאכן נקָרֵא לדגל נעמוד בגבורה בתקווה שבשנה זו אף מערכת אכיפת החוק והמשפט, תפנים את חשיבות העמידה לצידם של הגיבורים. שנה טובה ומתוקה".

 

איש חסד בחסד - סאם (שמואל) גרונדוורג

קרן היסוד לעזרת יהודי אוקראינה ורוסיה

חגי הוברמן

זה היה אחד מהמבצעים המיוחדים שקרן היסוד בשיתוף הסוכנות היהודית וארגונים נוספים היו מעורבים בהם בשנה האחרונה: גיוס משאבים למימון חילוצם המוצלח של 140 יהודים מהעיר סומי שבאוקראינה, שהיתה תחת אש ונתונה במצור, לגבול מולדובה. המבצע היה בהובלתו של ד״ר חבר הפרלמנט האוקראיני גיאוריגיי לוגבינסקי.

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הביאה את קרן היסוד למימון סדרת פעולות הצלה ליהודי שתי המדינות. בחודש מרץ 2022 החל מבצע 'עולים הביתה', שנועד להעלות לישראל את הקהילות היהודיות מאוקראינה ורוסיה. כ-40,000 עולים מאוקראינה ורוסיה הגיעו עד כה במסגרת המבצע. קרן היסוד, בשותפות עם הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, ושותפים נוספים, פועלים בחודשים האחרונים במסגרת המבצע ברחבי העולם, לסייע לקהילה היהודית באוקראינה,  ולאפשר לאלו אשר יכולים לעלות ארצה, לעשות זאת.

מי שעומד בראש מערך גיוס הכספים הוא יושב הראש העולמי של קרן היסוד, סאם (שמואל) גרונדוורג, שאף אירח יחד עם משפחתו משפחת עולים מאוקראינה בחג הפסח. על פעילותו הוא מספר: "תפקידנו לסייע לעם היהודי בכל העולם בשעות קשות. כבר במהלך ימי המלחמה הראשונים תמכנו וסייענו בחילוצם ואיחודם של ילדים והורים, סבים ונכדים, ואף פעוטות פונדקאות שנולדו באוקראינה בזמן שהוריהם הביולוגיים מחכים בישראל בחשש גדול. באחד מביקוריי בגבול אוקראינה, זכיתי להיות נוכח במהלך חילוץ חירום של ילדים מתוך אוקריאנה ולצפות במפגש המרגש עד דמעות לזרועות אימם בצד הפולני של הגבול. החילוץ התאפשר תודות לתרומות של תורמי קרן היסוד".

גרונדוורג, תושב אפרת בגוש עציון, לשעבר קונסול כללי של ישראל בלוס אנג'לס לדרום מערב ארה"ב ומנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי בישראל, נולד וגדל במיאמי ביץ', פלורידה ארה"ב. הוא עלה לישראל לבדו בגיל 17 ללמוד בישיבה ולשרת בחיל השריון כלוחם, וסיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן. כיום ממשיך לשרת במילואים כקצין ומודיע נפגעים. הוא בוגר תואר שני במנהל עסקים וגם משפטים ועבד יותר מעשור בתחום העסקי בכספים וכעורך דין. גרונדוורג נשוי לג'וליה, אחות במקצועה, ולהם שלושה ילדים.

במהלך המלחמה ביקר גרונדוורג ביקר באוקראינה ובגבולותיה עם פולין מספר פעמים, ביחד עם משלחות של תורמי ומנהיגי קרן היסוד מרחבי העולם; יושב ראש חבר הנגידים של קרן היסוד סטיבן לואי; שרת העלייה והקליטה הגב' פנינה תמנו שטה; מנהיגי הסוכנות היהודית ואירגונים נוספים. במסגרת הביקורים, הגיע גרונדוורג בין היתר למרכזים של הסוכנות היהודית בפולין להכנה של הפליטים לקראת העלייה לישראל, פגש בפליטים הרבים שעומדים בתור הארוך במעבר הגבול בין אוקראינה לפולין, ואף פגש ברופאים מישראל שהתגייסו לסייע בעת ביקורו בבית חולים שדה אזרחי, שהקימה מדינת ישראל על אדמת אוקראינה.

בנוסף לכך, קרן היסוד דאגה בחודשים האחרונים לרתימת הקהילות היהודיות, ותורמים ידידי ישראל מרחבי העולם, לצורך גיוס תרומות על סך עשרות מיליוני שקלים, וסייעה למשרד החוץ במימון הטסת 50 טון של ציוד הומניטרי ורפואי לאזרחי אוקראינה.

מלבד פעולות הסיוע של קרן היסוד להעלאתם וחילוצם של יהודי אוקראינה, התגייסה קרן היסוד לשימור היהדות בקרבם. קרן היסוד הפיקה והדפיסה אלפי הגדות לפסח בעברית-רוסית על אדמת אוקראינה לקראת חג הפסח, שחולקו  לקהילות השונות שהיו תחת אש.

גרונדוורג: "בחודשים האחרונים, תורמי קרן היסוד נרתמו למבצע גיוס כספים חסר תקדים בכל רחבי העולם ואנשינו פועלים בכל פינה ברחבי הגלובוס כדי לתמוך בפעילות חילוץ ותמיכה ביהודי אוקראינה שנמצאים בלב שדה הקרב, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, הפדרציה של הקהילות היהודיות באוקראינה, וארגונים יהודים נוספים. ברגעים הקשים וברגעי התקווה - אנו עומדים למען יהודי התפוצות והעולים החדשים, בשם כל העם היהודי".

 

איש השנה ב‏התיישבות - זאב אפשטיין

לשלב בין עסקים לציונות ולהפוך אותם להצלחה כלכלית

יונתן דובוב

את הטקסט הזה אני כותב מהבית שלי ביישוב לשם, אותה גבעה שהייתה פעם אמצע שום מקום, והפכה ללהיט הנדל"ני המגזרי. ‏תוך ‎פחות מעשור, הבתים פה שילשו את מחיריהם, וניצלו עד תום כל סנטימטר בתב"ע, כך שאין יותר יחידות דיור בנמצא. את המהפך מעשרה שלדי בתים נטושים וזכויות ל-700 יח"ד שעלו בקושי 6 מיליון ש"ח להצלחה מסחררת, חייבת לשם להרי זהב, חברת ייזום הנדל״ן של זאב אפשטיין. בזמן שכל חברות הנדל״ן מתחרות ביניהן מי יתפוס יותר שטחים ויבנה באזורי הביקוש, אפשטיין הצליח לשלב בין עסקים לציונות ולהפוך אותם להצלחה כלכלית. עיקר העיסוק שלו בפרויקטים ביו"ש, ‏מה שפעם היה הטריטוריה הבלעדית של תנועת 'נחלה', ונכבשה על ידי יזמים פרטיים, שלקחו את האזור שנמצא חצי שעה מתל אביב וירושלים והפכו אותו להשקעה הכי משתלמת שיש. ‏למרבה הצער, לא הכרתי את אפשטיין בשנים הרלוונטיות שבהם סגרתי את העסקה, כך שהנחה לא קיבלתי, וגם זה לא היה עומד בשום קריטריון של אתיקה עיתונאית, אבל אני מרוצה מכל רגע.

'הרי זהב' מתמחה לא רק בערבוב של מלט ובטון, אלא גם בבניית קהילות ומיתוג מקומות. כך לשם ‏הפכה לסיפור הצלחה בזכות הקמפיין הבלתי נשכח 'דתי נורמלי', שעשה הרבה רעש במגזר, אבל גם השיג את המטרה. היום החברה בונה בכל חור - תרתי משמע - בשומרון. מדובר בדרך כלל בהרחבות של יישובים קיימים עם מיתוג עדכני: קדם, קרני שומרון, נריה (טלמון עילית), מבוא דותן, אבני חפץ, עמנואל, כפר אלדד ונעמה שבבקעת הירדן, בכולם יש בין עשרות למאות יחידות דיור. כיום אפשטיין מחזיק בזכויות של למעלה מ-3,000 יח"ד והוא היזם הפרטי הגדול ביותר באיזור. הפרוייקטים עם פריסה ומגוון רחב- החל מחריש בצפון ועד חבל לכיש בדרום, ומכביש 6 במערב ועד בקעת הירדן במזרח, בתים פרטיים, בניינים מדורגים ודירות בבניינים רבי קומות - עד כמה שאפשר לבנות כאלה ביו"ש. המגוון הזה מאפשר להרי זהב לשווק דירות ללא תלות בתנודות שונות של השוק. ולא רק פרוייקטים למגורים, גם לעסקים. בשנים האחרונות הוא נכנס חזק לענייני מתחמי העבודה השיתופיים, כשהראשון נפתח בכפר עציון, בשם 'הילולים', שמשך אליו יזמים, חברות הייטק, משרדי עו"ד ופרסום ועוד, ובכוונתו לפתוח עוד סדרה כזו בכל רחבי יו"ש.

אפשטיין נולד במוסקבה - כבר נקודת זכות בשבילי - ועלה לישראל בתחילת שנות ה- 90 כנער. משפחתו התבססה כלכלית בעקבות נפילת ברית המועצות, כך שאת ההון הראשוני שאיתו התחיל הוא החליט להשקיע דווקא ביהודה ושומרון, מתוך אידאולוגיה לשמה לתמוך בהתיישבות.

אפשטיין מסתובב עם כיפה סרוגה, גר בדירה מטריפה ורחבת ידיים בירושלים, ואוהב את החיים הטובים - כולל אופנוע - ויחד עם זאת נחשב לאחד התורמים המשמעותיים לעניינים הקרובים לליבו.

הלהט האידאולוגי שלו, יחד עם הראש העסקי והלב הרחב, הפכו אותו לדניאלה וייס של העידן הנוכחי, כזה שלא צריך לרוץ עם סנדלים, דובון ועוזי בשביל לגאול קרקעות באמצע הלילה, אלא עושה זאת בסטייל עם חולצה מכופתרת ומשקפי שמש בצהרי היום, במבנים עם מפרט טכני שלא מבייש את מרכז תל אביב, יחד עם איכות חיים של כפר, בנייה נכונה של קהילות מגוונות ופנייה מדויקת לקהלי יעד, והופך דה פקטו את ההתיישבות ביהודה ושומרון לעובדה מוגמרת ובעיקר בורגנית. כזו שאפילו שיכנעה אותי לעבור.  סוף סוף יש איש השנה מהמגזר הדתי לאומי, שהוא גם יוצא ברית המועצות ודובר רוסית שוטף, שבנה את עצמו בעשר אצבעותיו תוך סיכון כלכלי מטורף, ואת יהודה ושומרון תוך הצלחה היסטרית. מסיבת הנובי גוד הראשונה בשומרון כבר בתכנון, ואפשטיין כבר הוזמן להיות אורח הכבוד.

אשת השנה בתרבות - אסתר אלוש

לשים את השומרון על במת הקולנוע

חגי הוברמן

עד לפני מספר שנים, ידיעה כזו היתה נחשבת לתחום המדע הבדיוני: סרט חדש של 'קרן קולנוע שומרון' מועמד לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה. הסרט 'ידיים מלאות' של היוצרות אפרת ליבי ומיכל שאלתיאל ערמון, מביא את סיפורן של שלוש נשים צעירות דתיות ומתנחלות, שלא מצליחות להמשיך ללדת, ומוכנות לעשות הכל למען החלום למשפחה גדולה. הסרט נתמך בידי 'קרן קולנוע שומרון', והוא אחד הסרטים התיעודיים הראשונים שיוצאים בתמיכת הקרן.

וזאת כאשר מעל ל-140 קולנוענים ישראלים מהשמאל הקיצוני, חתמו על מכתב פומבי בו הצהירו כי לא יפנו לקבל מענקים מקרן הקולנוע שומרון ולא ישתפו עימה פעולה.

מי שמובילה את מהפכת הקולנוע ביהודה ושומרון היא אסתר סילם אלוש - דוברת השומרון. בשקט בשקט, במהלך חדשני וחסר תקדים, יזמה אלוש את הקמת קרן קולנוע שומרון, לאחר שנים בהם הודר ציבור המתיישבים ביו"ש והציבור הדתי לאומי מהעשייה הקולנועית. את הקרן היא הקימה לפני 4 שנים  בברכת ראש המועצה יוסי דגן ושרת התרבות דאז מירי רגב, ומאז היא מנהלת את הקרן לצד עבודתה כדוברת המועצה האזורית שומרון.

הקרן, קרן הקולנוע של יהודה שומרון ובקעת הירדן, תמכה מאז בלמעלה מ-70 סרטים מכל הסוגים: עלילתי, תיעודי, קצרים ופיתוח. הקרן הקימה חממות קולנוע ליוצרי הקולנוע של יהודה ושומרון, ועוד היד נטויה. אסתר אלוש הצליחה להביא מצד אחד את המפיקים והיוצרים הטובים בארץ לצלם בשומרון, ומהצד השני את יוצרי הקולנוע של יהודה ושומרון ואת הסיפור הייחודי של האיזור לקדמת הבמה. אלוש לא הסתפקה בכך, והשנה הקימה את פסטיבל הקולנוע הראשון ביו"ש - פסטיבל קולנוע שומרון. גם זאת יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שלצידו היא פועלת כדוברת המועצה מזה 9 שנים. אלוש הצליחה להביא לפסטיבל קולנוע שומרון את בכירי תעשיית הקולנוע בישראל, בהם הבעלים של ה'סינמה סיטי' משה אדרי, ראשי הקרנות הגדולות בישראל ומיטב יוצרי הקולנוע, מה שעורר זעם רב בקרב יוצרי קולנוע מהשמאל הקיצוני שהרגישו "שמזיזים להם את הגבינה". המהפכה שהיא מובילה למען הציבור ביו"ש והציבור הדתי לאומי עוד תדובר רבות בספר דברי הימים של התרבות הישראלית והשפעתה תהדהד שנים קדימה.

אסתר סילם אלוש, תושבת נופים, מכהנת כדוברת השומרון מזה 9 שנים, במהלכם זכתה בפרסים ארציים על עבודת הדוברות שעשתה. היא למדה משחק בבית צבי, והיא בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה ותואר שני ותעודה בתקשורת.

 

אשת השנה ב'יהדות' - עו"ד ציפורת שימל

להכשיר נשים כמשגיחות כשרות

מנחם רהט

עורכת הדין ציפורת שימל, יועצת משפטית לחקיקה ומדיניות ציבורית ב'אמונה', הוכתרת כאשת השנה בתחום היהדות, בעיקר בזכות יוזמתה ופעילותה להפעלת קורסים למשגיחות כשרות.

לאחר שנים רבות בהן השגחת הכשרות היה תחום תעסוקתי הנתון כולו בידיים גבריות, חסום בפני נשים,  היתה זו אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית, שהביאה לפתיחת אפיק התעסוקה הזה בפני נשים. כידוע, אין שום מניעה הלכתית שנשים תשמשנה כמשגיחות כשרות, ובפועל, לאורך כל הדורות, אין חולק כי האשה היא שמעידה על כשרות הבית, ולכן נראה היה לתנועת אמונה טבעי ומובן מאליו שנשים תוכלנה גם לעסוק בתחום השגחת הכשרות כמקצוע לחיים.

זה התחיל כבר בשנת 2012, שבה נפתח קורס ראשון וייחודי מסוגו בארץ שהכשיר נשים לקראת בחינות ההסמכה של הרבנות בתחום השגחת הכשרות. תחילה סירבה הרבנות לאפשר לנשים בוגרות הקורס לגשת לבחינות ההסמכה, מה שאילץ הגשת עתירה לבג"ץ על ידי תנועת אמונה. בעקבות העתירה, שונו הנהלים ונפתחה בפני נשים האפשרות לגשת לבחינות ההסמכה.

מאז הקורס הראשון ועד היום, ריכזה והפיקה עו"ד ציפורת שימל, המכהנת כיועצת משפטית לחקיקה ומדיניות ציבורית באמונה, חמישה קורסים מטעם תנועת אמונה בצפון, בדרום ובמרכז. בזכותה הוסמכו נשים רבות ע"י הרבנות כמשגיחות כשרות, כמובן לאחר שעברו בהצלחה את בחינת הרבנות.

עו"ד שימל נתקלה לא פעם בקשיים, אך התגברה על כל האתגרים, וכיום למעלה מ-100 נשים כבר הוכשרו כמשגיחות כשרות על ידי אמונה. "הדרך עוד רבה", אומרת שימל. "שיעור הנשים המועסקות מתוך כלל משגיחי הכשרות, עדיין נמוך מאוד, ואינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למתן שיוויון בתעסוקה, אבל פריצת הדרך נעשתה".

שימל טוענת כי על הגופים האמונים על תחום הכשרות, לעודד נשים להצטרף לתחום וליזום פעולות מעשיות בעניין. תקוותה היא, שעם יישום רפורמת הכשרות, נראה יותר נשים משתלבות כמשגיחות כשרות בפועל.

 שימל מגלה שהיא יזמה את המהלך מתוך אמונה, שנשים מביאות איתן איכויות ותכונות חשובות של נאמנות, מסירות, יסודיות, טביעת עין ושיקול דעת, שיש בהם למנוע טעויות ולשפר את השירות. ולכן, שילובן נשים יעניק רווח לציבור כולו ולא רק לנשים, משום שהתוצאה תהיה שיפור כולל בכל תחום הכשרות, ואגב כך גם שיפור תדמיתם של הרבנות ושרותי הדת בישראל באופן כללי.

עו"ד ציפורת שימל: "מודה ל'מצב הרוח' על הבחירה בי. אני מאמינה ששילובן של נשים בתחום השגחת הכשרות חשוב והכרחי, ובסופו של יום הממסד הדתי יקבל לחיקו את משגיחות הכשרות ויראה את היתרון הגדול שבהעסקתן. כטבען של פריצות דרך נשיות, זהו תהליך שנדרשת לו מיומנות של ריצה למרחקים ארוכים, ואנחנו כידוע לא חוששות מדרך ארוכה".

אנשי השנה ב'חברה' - אירגון רבני צוהר

הנגשת היהדות לכלל הציבור

מנחם רהט

בשני ימי ראש השנה הבעל"ט יקיימו רבבות אלפי ישראל שאינם נמנים עם מתפללי בתיה"כ, את מצוות 'לשמוע קול שופר', בזכות רבני צוהר שיזמו את מעמדי תקיעת השופר ברחובה של עיר בכל רחבי הארץ. זהו רק אחד ממפעלות אירגון רבני צוהר, שמבקש להאהיב שם שמים על הבריות, באמצעות גישה ידידותית שעיקרה יהדות מקרבת, מחבקת.

אירגון רבני צהר הוקם ב-1996 ע"י רבנים מובילים מהציונות הדתית, שהתנדבו לפעול לקידום זהותה היהודית של המדינה, על בסיס הידברות ושותפות. האירגון זכה באות הנשיא למתנדב, על תרומתו לחברה הישראלית.

 באירגון צהר פועלים למעלה מ-1,000 רבנים ואישי חינוך, ובהם רבני עיר, רבני יישובים וקהילות, ראשי ישיבות גבוהות, ראשי ישיבות הסדר, רבני מכינות, ורבני ישיבות תיכוניות ומדרשות. מדובר בנוכחות מגוונת ומייצגת של רבנים ורבניות, מבוגרים וצעירים, אשכנזים וספרדים, בראשות הרב דוד סתיו.

העקרון הבסיסי המנחה את רבני צהר, הוא מחוייבות מלאה להלכה ולמסורת היהודית. רבני האירגון מלווים ומסייעים לאורך מעגל החיים היהודי: הכנה לבר מצווה או בת מצווה, פדיון הבן, מנהגי אבלות ואפילו בגיוס הבנים והבנות לצבא.

אולם בציבור מוערכת בעיקר פעילותם להשאת זוגות צעירים שמרביתם רחוקים לדאבון הלב מענייני תורה ומצוות, ולא מעטים מהם מתנים נישואיהם כדת משה וישראל, בעריכת החופה והקידושין "רק על ידי רב של צהר". למעלה מ-20 שנה משיאים רבני צהר זוגות חילוניים בהתנדבות, על פי ההלכה והמסורת היהודית, תוך ליווי הזוגות לאורך התהליך כולו, מתוך יחס חם וידידותי. מידי שנה עורכים רבני צהר בהתנדבות כ-4,000 חופות, ועד היום נישאו דרך צהר כ-100,000 זוגות, שאלמלא צהר היו מעדיפים כנראה לוותר על טקס החו"ק היהודי המקובל מדורי דורות.

בנוסף פועלים רבני צהר לקירוב לבבות בין המגזרים השונים, דתיים חילוניים ומסורתיים, סביב לוח השנה היהודי, ומזמינים את כולם לקחת חלק בפעילויות המשותפות: שופר בימים הנוראים, מגילה בפורים, תורה בשבועות ועוד.

כן מפעילה צהר מיזמים ייחודים כגון צהר לאתיקה העוסק בשאלות אתיות הלכתיות, צהר עד 120 הנותן מענה לשומרי מסורת ולשאינם בשאלות שעולות סביב המוות, מיזמי קבלות שבת במרכזי הערים ולמטיילים בשביל ישראל.

בשנים האחרונות חולל מערך כשרות צהר מהפכה של ממש בעולם הכשרות, ששיאה הרפורמה בכשרות המאפשרת לפתח תאגידי כשרות. המהלך איפשר הפרדה מוחלטת בין בעלי המסעדות לנותני הכשרות, והופעל פיקוח מקצועי על משגיחי הכשרות ואופן עבודתם, עם תנאי העסקה ברורים ותחושה טובה יותר אצל מאות בעלי עסקים שיכולים לבחור תחת איזו כשרות יפעל בית העסק. בכשרות צהר מקפידים לציין כי הכל נבחן על פי עקרונות השולחן ערוך.

יו"ר אירגון רבני צהר הרב דוד סתיו: "הבחירה בנו על ידי העיתון המוביל בציבור הדתי לאומי, 'מצב הרוח', מעידה על ההשפעה שיש לאירגון רבני צהר, כגוף שעוסק בהנגשת היהדות לחברה בישראל וכאירגון הפועל לשם כך מתוך הציונות הדתית. האתגרים לא פשוטים ולעיתים יש ויכוחים ודיונים, אבל בחלוף השנים אני בהחלט מאמין כי צהר השיגה את היעד של הגברת היהדות במדינת ישראל באורך רוח ובמאור פנים".

יו"ר עמית של אירגון רבני צהר, הרב רפי פוירשטיין: "אירגון צהר מילא צורך הולך וגובר בציבור הישראלי ליהדות אחרת המכילה יותר את מגוון הדעות והגוונים שיש לעם ישראל להציע. את השינויים שהובלנו חשים בכל מרחבי הציבוריות הישראלית ומפגשיה עם המסורת היהודית. כשמסתכלים על ההישגים שנצברו, יש לנו ולכל מי שליווה אותנו לאורך הדרך, במה להתגאות".

איש השנה בחינוך - יאיר שחל

בני עקיבא כקונצנזוס אחרון

יונתן דובוב

כולנו עברנו בשלב כזה או אחר בחיים שלנו בבני עקיבא, אבל רובנו המוחלט סיים את ההשתתפות הפעילה בתנועה הזו אי שם בקריאת השבט החדש או בפעולה האחרונה כמדריך. מעטים המשיכו לתפקידי קומונה, אבל יחידי סגולה בלבד הקדישו את חייהם לכך.

אחד מהם הוא יאיר שחל, המזכ"ל היוצא של תנועת בני עקיבא. אחרי קריירה מפוארת כחניך ומדריך, החל שחל לעבוד בתנועת הנוער בגיל 26, אי שם בשנת תשס"ג, 2003, ועבר את כל שורת התפקידים - סמזכ"ל כספים והגשמה, רכז מחוז דרום, ראש מחלקת מפעלים וידיעת הארץ וסמזכ"ל חינוכי .

בשנת תשע"ו, 2016 מונה להיות מזכ"ל בני עקיבא, הראשון ללא שפם מזרוחניקי, למרות שעל הסנדלים הוא שמר בקנאות עד היום. הוא גם שבר את השיא התנועתי כמזכ"ל שכיהן למשך התקופה הארוכה ביותר - 7 שנים, בזמן שקודמיו בתפקיד כיהנו כ-3 עד 5 שנים.

למרות ההערכה הרבה שאליה זכה, כהונתו של שחל לא הייתה פשוטה. הוא נכנס לתוך המשבר הזהותי הגדול שפוקד את המגזר הדתי לאומי, שמתפצל לתתי זרמים שגם מיקרוסקופ לא יודע להבחין בניהם. ביד אמן הוא הצליח לשמור על בני עקיבא כמעין קונצנזוס אחרון ומוסכם, תוך שהוא מעביר סמכויות קבלת החלטות בדבר אופי הסניף להנהגות המקומיות, כשההנהלה הארצית מובילה ומפקחת מעל. דבר זה איפשר לתנועה לצלוח כמעט כל משבר אפשרי, והתאמה מלאה לשלל קהילות המגזר, בין כל השאלות הקורעות אותם - ממעמד הנשים הדתיות ועד השבר האמוני של הדור הצעיר. בימים של קיטוב מתמשך בחברה הישראלית, שחל לא היסס להכניס את בני עקיבא לעומק השסע בשביל להיות הגורם המחבר. כך תמצאו את חניכי התנועה בכיכר רבין בליל הרצח של יצחק רבין ז"ל, בדיונים על זהות יהודית בארץ ובתפוצות, במוקדי מחלוקת ובהפגנות, ויוצאים למסעות משותפים עם הצופים.

שחל הוא איש חינוך ממדרגה ראשונה. באמת אכפת לו מכל ילד. גם כשהוא יזם את הכנסת כל עניין המורשת היהודית הבריה"מית לתוך סמינריוני ההדרכה והקומונה של בני עקיבא, והשיא היה כשעל שלטי הסניפים באיזור המרכז התנוססה ברכה רשמית של התנועה לכבודם ובשפתם לאלו המציינים את הנובי גוד. בכך פרץ דרך וגשר בין הקהילה הדתית לזו מחבר העמים. הוא לא מפחד מביקורות, וספג כאלה לאורך הקריירה - בין השאר סביב קריאתו שלא להגיע למחאה כנגד פינוי עמונה, דבר שגרר תגובות קשות.

גם במשבר הקורונה, אירוע של פעם במאה שנים, הוא הצליח להפוך את הלימון ללימונדה ולהתאים את פעילות הסניפים, ואף להגדילם בצורה משמעותית. ניתן לסכם בתום כהונתו ולומר, שבזמן שהנוער תקוע במסכים ואינו לוקח חלק רחב בפעילות בלתי פורמלית, שחל הצליח למצוא את נוסחת הקסם שמאפשרת הן לחניכים והן להוריהם להיות ביחד באותו חלל ולפעול במשותף, דבר שלא מובן מאליו בכלל במגזר ובחברה המשוסעים שלנו. 

שחל, שיכהן מעתה כראש מינהל חינוך ורווחה במועצה אזורית בנימין, מביא לתפקיד את קשת כישרונותיו ויכולת ביצוע והובלה מהפכנית. על זאת ועוד, נבחר יאיר שחל לאיש השנה של מצב הרוח לשנת תשפ"ב, תואר שרכש ביושר רב.  ה' עימך. הגיע הזמן שתעמוד נוח. 

אשת השנה ברפואה - פרופ' אסנת ולפיש

קידום מדע הרפואה למען המדינה

מנחם רהט

פרופ' אסנת ולפיש, מנהלת ביה"ח לנשים בבילינסון, ועד לפני חצי שנה מנהלת מחלקת נשים ויולדות בביה״ח הדסה הר הצופים, מצטרפת לסגל נשות האקדמיה ה'סרוגות', שמובילות את מדע הרפואה בפרט והאקדמיה בכלל, ומעוררות הערכה והוקרה כלפיהן בקרב הציבור כולו.

אסנת וולפיש (49), ילידת ירושלים, למדה בביה"ס היסודי הממ"ד רמב"ם בירושלים ובאולפנת אמית לבנות בבאר שבע. את שירותה הצבאי עשתה כמפקדת תכנית 'נערי רפול' בחוות השומר בצפון, ועם תום השירות למדה רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב וסיימה בהצטיינות. את התמחותה ברפואת נשים השלימה בביה״ח סורוקה ובהמשך במרכז הרפואי ע״ש שיבא.

בשנת 2009 העתיקה את מושבה מישראל לטורונטו, קנדה, להתמחות על בתחום הריונות בסיכון גבוה בביה"ח סנט. מיכאל, ובתוך כך גם ביצעה מחקר במעבדת מחקרי שליה ובתחום הטרטולוגיה בביה"ח לילדים חולים בטורונטו.

עם שובה, מונתה לתפקיד רופאה בכירה ביחידה להריונות בסיכון במרכז הרפואי הלל יפה ומאוחר יותר מונתה למנהלת היחידה בפועל.

בשנת 2015 מונתה למנהלת בפועל של יחידת ההריונות בסיכון גבוה במרכז הרפואי סורוקה, ופחות משנה מאוחר יותר, קודמה לתפקיד מנהלת מחלקת יולדות ה׳ במרכז הרפואי סורוקה - תפקידים אותם מילאה עד למעבר לניהול המחלקה בהדסה הר הצופים בשנת 2019. לאחר שלוש שנות ניהול בירושלים קיבלה פרופ' ולפיש לידיה את ניהול ביה״ח לנשים בבילינסון.

לאורך שנות הקריירה שלה, פרסמה פרופ' ולפיש כמאה וחמישים מאמרים בכתבי עת מובילים, בנושאי מיילדות וגניקולוגיה ואף זכתה להוקרה בזכות עבודותיה בתחומי הקשר בין סיבוכי הריון ומועד הלידה לבין בריאות הצאצאים העתידית.

בין יתר עיסוקיה המקצועיים, לפרופ' ולפיש שיתוף פעולה מדעי עם פרופ' שמחה יגל, מנהל אגף נשים ויולדות בבתי החולים של הדסה, במחקרים אפידמיולוגים בתחומים שונים, המוצגים בכנסים רפואיים בחו"ל.

פרופ׳ ולפיש פרסמה מספר עבודות גם על הקשר בין צורת לידה וניתוחים קיסריים לבין בריאות הצאצא בהקשרים זיהומיים, ממאירים, ונשימתיים שהתפרסמו בעיתונים בינלאומיים מובילים.

פרופ' ולפיש, נשואה לד"ר סליס תג'ר, מנהל מחלקת ניתוחי לב וחזה בביה״ח שערי צדק ואם לשלושה, אומרת: ״לעסוק ברפואת נשים זו זכות גדולה. זו הזדמנות לגעת בחיים של נשים ומשפחות ברגעי שיא, רגעי אושר עילאי, ורגעי משבר קשים, ולכן יש לעשות זאת בחרדת קודש״.

פרופ׳ ולפיש גם מקדישה מזמנה לחינוך והכשרה של הדור הצעיר של הרופאים. ולפיש: ״לימדתי ואמשיך ללמד דורות של מתמחים. זוהי זכות מיוחדת להיות שותפה לעיצובו של דור הרופאים העתידי – דור שאני מקווה שיעלה עלינו בכל מישור ויביא תקווה ומזור למחלות ואתגרים שאנחנו נאבקים בהם יום יום. אני לא שוכחת שאחד מהעקרונות החשובים ביותר בחינוך הוא דוגמה אישית, ומשתדלת לעמוד במשימה מתוך תחושת שליחות אמיתית״.

אשר לזכייתה בתואר אשת השנה של 'מצב הרוח' בתחום הרפואה, אומרת פרופ' וולפיש: ״אני מודה מעומק לבי לקוראי עיתון מצב הרוח וחברי המערכת על הבחירה בי ומאחלת שנה טובה לכל עם ישראל״.

איש השנה בספרות - רותם סלע

לקדם סופרים בעלי אג'נדה ימנית ושמרנית

יונתן דובוב

כשיש לך שם כמו רותם סלע, רוב האנשים בטוחים שעומדת מולם דוגמנית מוכרת. אבל כשהם מרימים את העיניים הם מגלים בעצם גבר דתי לאומי, עם שיער שופע, חיוך רחב והמון כריזמה. לא רחוק מסלע הדוגמנית אבל עם תחומי עניין שונים לחלוטין.

רותם סלע – הבן - חתום על אחת ממהפכות האינטלקטואליות הימניות של העשור האחרון. הוא הקים בעשר אצבעותיו את הוצאת 'סלע מאיר', ששמה מטרה לעצמה,  לקדם סופרים בעלי אג'נדה ימנית ושמרנית. הכל התחיל כשסלע היה עיתונאי במעריב, ופגש את דיוויד גולדמן שהוציא ספר באנגלית על 'ציבילזציות גוועות', אבל אף אחת מההוצאות בארץ לא רצתה להוציא אותו לאור. סלע החליט להוציא אותו בעצמו, וכך קמה 'סלע מאיר', שהוציאה עד כה עשרות כותרים, של מיטב ההוגים השמרנים והסיפורת הימנית.

כך לדוגמה הפך 'תפוס ת'יהודי' של הסופר טוביה טננבאום, לאחד מגדולי רבי המכר של אותה שנה, וכך 'מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל', 'הסדנה להנדסת תודעה', 'ניידים ונייחים' ו'מפלגת בג"ץ' ועוד ספרים שהפכו לנפוצים בקרב חוגי הימין, ומעצבי דעת קהל, שמעוררים דיון ומקנים מרחב חשיבה שלא היה קיים עד כה בשוק הספרים הישראלי.

סלע גם ידוע כליברל כלכלי, ומנקודה זו נלחם עד חורמה בחוק הספרים של שרת התרבות דאז מירי רגב. בזמן שאסור היה למכור ספרים חדשים במבצעים, דווקא באמצע שבוע הספר, רותם סלע מכר את ספריו 3 ב-100 תחת הכותרת הגאונית 'ספרים במחיר פלילי'. אמנם הוא חטף קצת קנסות, אבל המאבק נשא פרי והחוק בוטל, לא לפני שהוא הודיע שעל מנת שלא להפר את החוק, הוא עובר להשכרת ספרים בליסינג, לשכירות של 5 שנים.

סלע מהווה מקור השראה לאדם שלא רק הולך עם האמת שלו עד הסוף, אלא גם דואג להפיץ את זה הלאה. כך יצאו לאור דרך ההוצאה המצע של מפלגת זהות, ו'איך לנצח מגיפה' של בנט, 'שיחות על הדרך' של גדעון סער, ובספריית שיבולת - סדרה של עשרה ספרי הגות שמרנית מתורגמת, שלה יש יותר מ-3,000 מנויים, ובינהם המוות המוזר של אירופה, 11 כללים להתווכח עם שמאלנים ולכסח להם את הצורה של בן שפירו, 12 כללים לחיים של ג'ורדן פיטרסון, היוצאים בשאלה של פאראנאק מרגוליס, הוא חזר של טימור ורמש שהפך גם לסרט, מדינה למכירה של יו"ר אם תרצו מתן פלג, והלהיט שהולך לכבוש את הדוכנים - ביבי, סיפור חיי. ספרו הרביעי והאוטוביוגרפי של בנימין נתניהו, והראשון מזה 25 שנה, שעתיד לצאת ממש בימים אלו והמכירה המוקדמת אליו שברה שיאים. לא סתם בחר להוציא נתניהו את ספרו דווקא בהוצאה זו, שמהווה קול משמעותי לכל אותם אלו שקולם לא נשמע במרחב האינטלקטואלי הישראלי כשהוא מגיע מצד ימין.

בהשקות הספרים שלו ניתן למצוא את הוגי ומובילי דעת הקהל הימנים על כל הרצף, שההוצאה הפכה להיות המרכז התרבותי ואחד ממקורות ההשפעה העיקריים לתודעה הימנית העכשווית. רותם סלע הוא זה שמצליח גם להביא סחורה איכותית וגם לא להתנצל על כך, ועל כל פועלו לאורך השנים ולטובת אלו שעוד עתידים להגיע - מגיע לו בהחלט להימנות עם אנשי השנה של מצב הרוח, ולכם מגיע מנוי לספריית שיבולת. לא בשביל להעשיר אותו, אלא בשביל להעשיר את עצמכם.

איש השנה בספורט - גבי קניקובסקי

כדורגל ללא חילול שבת

אביחי טבק

בקיץ שעבר, כשיונתן כהן עזב את מכבי תל אביב והשאיר את עמדה 10 פנויה, היה זה ברור לקהל ולהנהלת הקבוצה, מי צריך למלא את החלל ולהיות מוחתם באופן מיידי – גבי קניקובסקי.

קניקובקסי אומנם התחיל לשחק כדורגל בילדותו בעיר מגוריו רעננה, אך את ההתפתחות המקצועית ביצע במחלקות הנוער של מכבי ת"א ואף זכה לשחק בה משחק אחד בקבוצת הבוגרים כשהיה בן 18, ובאותם ימים שיחק במדיה של מכבי נתניה, כשהוא מסיים עונה מושלמת כשלזכותו 9 שערים ו-9 בישולים ב-32 הופעות. לא פלא שבקבוצה הצהובה חיזרו אחריו שיחזור ללבוש את המדים.

במהלך העונה החולפת זכה קניקובסקי לשבחים רבים והפך להיות אחד הברגים המרכזיים בקבוצה, ואף שיחק במדי נבחרת ישראל.

את כל זה עושה קניקובסקי, שגדל במשפחה דתית ולמד בישיבת בני עקיבא רעננה, כשהוא ממשיך לשמור באדיקות על אורח החיים הדתי, אינו נוסע למשחקים בשבת ומקפיד לשהות בסמוך למגרשים בהם הוא משחק. לאחרונה בישר כי עבר להתגורר עם רעייתו ביפו, על מנת להיות קרוב למגרש האימונים בקרית שלום ולאצטדיון בלומפילד, שם משוחקים משחקי הבית של מכבי תל אביב.

בשנים האחרונות צמחו והתפרסמו לא מעט ספורטאים דתיים (בת אל גטרר, אבישי ברט, יובל פרייליך ועוד; א"ט) אך רובם עשו זאת במקצועות האישיים, שם ההחלטה אם לעלות לשחק בשבת או כיצד להתכונן לטורניר חשוב, היא קודם כל של הספורטאי עצמו, שעל פי מערכת הערכים שלו יכול לבחור על מה הוא מוותר ואיפה הוא יכול להתפשר על ההכנה הראויה או ההתמודדות, כאשר הם מתנגשים בהלכה היהודית.

אך לא כך בספורט הקבוצתי. שם, גם שחקן גדול במיוחד לא תמיד יכול להיות זה שקובע את החוקים והכללים (ע"ע מקרה ערן זהבי וחדר המלון במשחקי הנבחרת; א"ט), לא כל שכן כאשר השחקן עדיין בשלבי התפתחות או בקבוצות הנוער שם המלחמה על דקות משחק ותשומת ליבו של המאמן גבוהה במיוחד ומאבק על תנאים מיוחדים, או ויתור על אימונים עלול להביא לריחוק ולניפוי מהיר ממשחקי הקבוצה.

נכון, היום עולם הספורט הישראלי פתוח יותר לקבלתם של השחקנים שומרי המצוות, דבר שאף הביא לעלייה משמעותית במספר השחקנים המסורתיים שבוחרים לשמור על אורח חייהם המכבד את השבת, החגים והצומות – כשבעבר נאלצו לוותר על אורחות חייהם ולקיים אורח חיים חילוני לגמרי. אבל עדיין ישנה דרך ארוכה עד לנרמול הופעותיהם של שחקנים דתיים, בכיפה וציצית, כמו קניקובסקי, במשחקי קבוצות ליגת העל בכדורגל וכדורסל.

על מנת שזה יקרה צריך לקום גוף חזק שיוכל לייצג את אותם שחקנים, גוף שלא תלוי באגודה אליה השחקן משתייך, שבסופו של דבר טובת האגודה והקבוצות לנגד עיניו, אלא אירגון כמו אירגון השחקנים שיילחם עבור העקרונות החשובים לשחקן הדתי, בדגש על הגילאים הצעירים והנוער, ולא ישאיר את הדברים לרצונותיהם הטובים של הקבוצות. כמובן שהגוף הזה צריך להיות רלוונטי גם לשחקנים הקבוצתיים וגם לשחקנים בספורט היחידני, שכן לא תמיד יש להם את המעטפת המספיקה או איגוד חזק שתומך, והם נאצלים להתמודד לבד מול הארגונים הבינלאומיים בתחרויות.

בראיון שנתן גבי קניקובסקי לאתר וואן לפני כשנה הוא התייחס לתנאים המאפשרים לו לשמור על השבת במכבי תל אביב ונשאל האם הדברים קבועים בחוזה. הוא ענה שהדברים לא חתומים, 'אך הוא מאמין שיישארו גם אם יתחלף המאמן'. אולי עבור קניקובסקי, אחד השחקנים הגדולים של מכבי תל אביב העונה, הדברים נכונים. אבל כדי שנמשיך ונראה עוד 'קניקובסקים' גם בעתיד, צריכים לפעול כבר היום ולתת להם את התנאים, גם הדתיים, כדי להתאמן ולשחק בלי הפרעה, כשרק היכולת תקבע אם ישחקו ברמות הגבוהות ביותר – בארץ, בנבחרת או בחו"ל.